מדינה

מְדִינָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מדינה
הגייה*	medina
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־ו־ן
דרך תצורה
נטיות	ר' מְדִינוֹת

1. אזור גאוגרפי מוגדר אשר תושביו נתונים לשלטון עצמאי.

   • "וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה." (אסתר א׳ – פסוק א׳)

גיזרון

1. המילה משותפת לכמה שפות שמיות: ארמית - מְדִינָא, פרובינציה, עיר או מדינה.

תרגום

• אנגלית: state‏‏‏‏

ראו גם:

• אֶרֶץ

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מדינה

ציטוטים בוויקיציטוט: מדינה

השורש דון

השורש ד-ו-ן הוא שורש מגזרת נע"ו\י כאשר בבניינים הכבדים נוטה הוא עפ"י ע"י ובשאר הבניינים עפ"י ע"ו.

נטיות הפעלים

ד-ו-ן	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	דָּן	דָּן	יָדוּן	דּוּן	לָדוּן
נִפְעַל	נָדוֹן או נִדּוֹן	נָדוֹן או נִדּוֹן	יִדּוֹן	הִדּוֹן	לְהִדּוֹן
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	דִּיֵּן	מְדַיֵּן	יְדַיֵּן	דַּיֵּן	לְדַיֵּן
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְדַּיֵּן או הִדַּיֵּן	מִתְדַּיֵּן או מִדַּיֵּן	יִתְדַּיֵּן או יִדַּיֵּן	הִתְדַּיֵּן או הִדַּיֵּן	לְהִתְדַּיֵּן או לְהִדַּיֵּן