בעל

בַּעַל א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בעל
הגייה*	ba'al
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ע־ל
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר' בְּעָלִים; נסמך: בַּעַל־, נ' בַּעֲלַת־, ר' בַּעֲלֵי־, נ"ר בַּעֲלוֹת־

1. אדון, שליט.

   • "דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כָל בַּעֲלֵי שְׁכֶם מַה טּוֹב לָכֶם הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל אִם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי" (שופטים ט ג)

2. מי שהקנין או הרכוש שיך לו.

   • "אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" (שמות כב ז)
   • "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי" (שמות כא כח)
   • "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתֹו" (קהלת ה יב)

3. מי שיש לו אשה.

   • "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב ד)

4. נסמך מי או מה שיש לו דבר, תכונה, מאפין, או ענין (הסומך).

   • "הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת" (ישעיהו מא ט)
   • "וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן" (קהלת י יא)
   • "וַיָּבֹא עַד הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם" (דניאל ח ו)
   • "אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם אדני נֹקֵם אדני וּבַעַל חֵמָה" (נחום א ב)
   • "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא" (בראשית לז יז)
   • "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר" (שמואל א כח ז)
   • "אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם אדני נֹקֵם אדני וּבַעַל חֵמָה" (מלכים א יז יז)

מקור

• מפרוטו-שמית: -ba'l*. המילה נמצאת בכל השפות השמיות: אכדית bēlu, אוגריתית ופיניקית bʕl, ערבית بَعْل (לאשה).
• במקורה אדון (ראה בעל ב להלן), מי שהרכוש שיך לו, וגם במובנים האחרים שלעיל.

צירופים

• בעל אוב
• בעל בעמיו
• בעל הבית
• בעל המאה הוא בעל הדעה
• בעל מום
• בעל מקצוע
• בעל קורא
• בעל שם טוב

תרגום

• אנגלית:
  1. master‏, mistress , ‏‏lord‏‏
  2. owner‏, master‏‏‏‏
  3. husband‏‏‏‏
  4. owner‏, having‏‏‏‏

בַּעַל ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בעל
הגייה*	ba'al
חלק דיבר	שם־עצם פרטי
מין	זכר
שורש	ב־ע־ל
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר' בְּעָלִים; נסמך: בַּעַל־

1. שמו של האל הראשי אל הרעם הברק והגשם, בארצות מזרח הים התיכון בעת העתיקה.

   • "וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ" (מלכים א טז לא)

מקור

• מקרא. ראה בעל א לעיל במובן "אדון".

צרופים

• בעל זבוב
• בעל פעור

תרגום

• אנגלית: Baal‏‏‏‏‏

בַּעַל ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בעל
הגייה*	ba'al
חלק דיבר	שם־תאר
מין	זכר
שורש	ב־ע־ל
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות

1. כנוי לחקלאות התלויה בגשמים ללא השקיה ממקורות קרקעים. (שדה) המקבל את מימיו אך ורק מן הגשמים.

   • "מעין היוצא בתחלה משקין ממנו שדה בית הבעל דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה" (תוספתא מועד קטן א א)
   • "במה דברים אמורים, בשל שקיא אבל בשל בעל שמנע הימנו שתי מרבעות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים: שלש" (תוספתא שביעית ב ד)

מקור

• לשון חז"ל משורש מקראי. מושאל משמו של בעל ב כאל הגשם.

נגודים

• שלחין

צרופים

• שדה בעל

תרגום

• אנגלית: unirrigated‏‏‏‏‏

בָּעַל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	בעל
שורש וגזרה	ב־ע־ל, ע"ג
בניין	פָּעַל (קל)

1. רק במקרא שלט, היה אדון.

   • "אדני אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ" (ישעיהו כו יג)

2. נשא אשה.

   • "כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב ה)

3. מימוש הנשואים בביאה.

   • "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת" (דברים כד א)
   • "וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה" (דברים כא יג)

4. קיֵּם מגע מיני.

   • "כשם שהיא אסורה לבעל, כך היא אסורה לבועל" (משנה סוטה ה א)
   • "שבע בעילות בעל אותו רשע באותו יום" (יבמות קג א)

מקור

• מקראי. השימוש במובן (4) מופיע לראשונה בלשון חז"ל.

תרגום

• אנגלית:
  1. rule‏‏‏‏
  2. marry‏‏‏‏
  3. acquiring wife by intercourse‏‏‏‏
  4. have sexual intercourse‏‏‏‏‏

ראו גם

• בעילה
• נבעל