מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שַׁעַר א [עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שער |
| הגייה* |
sha'ar |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
שׁ־ע־ר ב |
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל |
| נטיות |
ר' שְׁעָרִים |
- פתח גדול בחומה או בגדר שנועד למעבר אנשים, בעלי חיים ורכב מצדה האחד אל צדה האחר, או דלת בפתח כזה (גם בהשאלה).
-
- "וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזֻזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו" (שופטים ט״ז – פסוק ג׳)
- "חמישה שערים היו להר הבית: שני שערי חולדה מן הדרום, משמשין כניסה ויציאה..." (משנה מדות א ג)
- בחומת ירושלים שבעה שערים.
- אם לא נתקין שער בכניסה לחצר יטרידו אותנו חתולי רחוב.
- בישראל, תעודת בגרות היא שער הקבלה לאוניברסיטה.
- תחום ישוב.
-
- "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַאדני אֱלֹהֶיךָ; לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים ה׳ – פסוק י״ג)
- ספורט מתקן דמוי שער העומד באחד משני עברי המגרש. כל קבוצה מגנה על שער אחד, ומנסה לגלגל את הכדור אל תוך השער הנגדי.
-
- החלוץ של הקבוצה היריבה סיכן את השער שלנו, אבל השוער עצר את הכדור.
- ספורט נקודת זכות במשחק כדור, הניתנת לאחר גלגול הכדור אל שער היריב.
-
- המשחק הסתיים בלא שערים, והקבוצות נפרדו בתיקו אפס.
- העמוד הראשון בספר, או עמוד הפותח פרק חדש בספר.
-
- כדי למצוא את הספר בספרייה אני זקוק לשם המחבר המלא, כפי שמופיע על שער הספר.
- פרק בספר או נושא שבו עוסק ספר כלשהו.
-
- הספר הוא אוסף מאמרים המחולקים לשלושה שערים.
מובאות נוספות [עריכה]
- ספר הוא שער לעולמות אחרים דמיוניים.
- חלל הפה הוא השער דרכו מכניסים מזון ואוויר לגוף.
- העיר איסטנבול נחשבה תמיד כשער שבין מזרח למערב.
מילים נרדפות [עריכה]
1. gate, portal
2. -
3. goal
4. score
5. title-page
6. section
שַׁעַר ב [עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שער |
| הגייה* |
sha'ar |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
שׁ־ע־ר א |
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל |
| נטיות |
ר' שְׁעָרִים |
- ערך, מחיר.
-
- "אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער. יצא השער - פוסקין" (משנה בבא מציעא ה ז)
- "היה השער לחיטים קבוע בשוק ארבע סאין בסלע" (משנה תורה להרמב"ם, הלכות מלווה ולווה פרק ט).
- "הוא מצטער פתאום, כי עולה על לבו ירידת שער החיטים בשנה הזאת" (י.ל. פרץ, "נעילה")
- שערי המניות בבורסה בתל אביב עלו היום בשיעור מתון.
- פעם אחת במקרא במובן של "יחס כמויות": "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים" (בראשית כ״ו – פסוק י״ב). בלשון חז"ל במובן של ערך או מחיר. בעברית עכשווית יוחדה המילה לשימוש בתחום הפיננסים ושוק ההון, לדוגמה: שערי המניות (כלומר, מחירי המניות) או שערי המטבעות הזרים (כלומר ביטוי ערכם של המטבעות הזרים באמצעות המטבע המקומי). בערבית המילה سِعْر (סִעְר) פירושה: מחיר, וגם בה משמשת המילה בעיקר בתחום הפיננסים ושוק ההון.
מובאות נוספות [עריכה]
- "מלמד שמעמידין אגרדמין למדות ואין מעמידין אגרדמין לשערים דבי נשיאה אוקימו אגרדמין בין למדות בין לשערים" (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פ״ט, עמוד א׳) (אגרדמין = מפקחים על השוק).
- בשל חג הפורים, לא יפרסם היום בנק ישראל שערים חדשים למטבעות הזרים.
- שערי המתכות היקרות נקבעים בשוק המתכות בלונדון.
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
שער |
| שורש וגזרה |
שׁ־ע־ר א, ע"ג |
| בניין |
קל |
- חשב מה היה או מה יהיה, מבלי לדעת במדויק. העריך תוצאות של מעשה.
- לפי "כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא " (משלי כ״ג – פסוק ז׳), המופע היחיד של פועל זה במקרא, ויש לו פרשנויות שונות, אחת מהן "שער - מלשון השערה ואומדן כמו מאה שערים (מצודת ציון)".
מילים נרדפות [עריכה]
-
-
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
שיער |
| שורש וגזרה |
שׁ־ע־ר א, ע"ג |
| בניין |
פִּעֵל |
- חשב מה היה או מה יהיה, מבלי לדעת במדויק. העריך תוצאות של מעשה.
-
- הוא שיער בנפשו, שאם יהיה בעל אשה ובנים ובני־ביתו יהיו רעבים.(יהודה שטיינברג, "העיקר")
- שערו נא בנפשכם כיצד נראית רומא עצמה, לשעבר שליטת העולם, רדומה תחת שלטון עריץ של פרושים. (מכתב של ג'ובני בוקצ'יו, תרגום בנימין ארבל)
- לשון חז"ל חישב כמות.
-
מילים נרדפות [עריכה]
-
-
נטיות הפעלים [עריכה]
| שׁ-ע-ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
שָׁעַר |
שׁוֹעֵר |
יִשְׁעֹר |
שְׁעֹר |
לִשְׁעֹר |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
שִׁעֵר |
מְשַׁעֵר |
יְשַׁעֵר |
שַׁעֵר |
לְשַׁעֵר |
| פֻּעַל |
שֹׁעַר |
מְשֹׁעָר |
יְשֹׁעַר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שוער |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־תואר |
| מין |
זכר |
| שורש |
שׁ־ע־ר ג |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' שֹׁעָרִים, שֹׁעָרוֹת |
- מאוס, מגונה, רע.
-
- פעם אחת במקרא.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שער |
| הגייה* |
se'ar |
| חלק דיבר |
שם־עצם כללי |
| מין |
זכר |
| שורש |
שׂ־ע־ר |
| דרך תצורה |
משקל קֵטָל |
| נטיות |
|
- כעין חוטים דקים הגדלים מעורם של בעלי חיים, בעקר יונקים.
-
שָׂעַר, שַׂעַר [עריכה]
- ראה סער