ירך

יָרֵךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ירך
הגייה^*	yarekh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־ר־ך
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ ירֵכַיִם, יַרכֵי־; יֶרֶךְ־

לשון המקרא [אנטומיה] הפרק העליון בגף התחתון בגוף אדם, בין מפרק האגן למפרק הברך.
- ”וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.“ (בראשית לב, פסוק כו)
- ”וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אָרְכָּהּ; וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ.“ (שופטים ג, פסוק טז)
- ”אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ, כָּל־נֵתַח טוֹב; יָרֵךְ וְכָתֵף, מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא.“ (יחזקאל כד, פסוק ד)
- ”חֲגוֹר־חַרְבְּךָ עַל־יָרֵךְ גִּבּוֹר; הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ.“ (תהלים מה, פסוק ד)
לשון המקרא [אנטומיה] צידי גוף האדם שבין הצלעות התחתונות לאגן; לשון נקיה לאיברי הרבייה.
- ”וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם.“ (שמות א, פסוק ה)
הפרק העליון בגף חיה, עוף או חרק.
לשון המקרא צד, פאה.
- ”וַיִּתֵּן אֶת־הַשֻּׁלְחָן בְּאֹהֶל מוֹעֵד עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן צָפֹנָה מִחוּץ לַפָּרֹכֶת.“ (שמות מ, פסוק כב)
- ”...וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה.“ (מלכים ב׳ טז, פסוק יד)
- אָמַר רַב חַמַא בַּר חַנִינָא :אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ" (בראשית רבה ס"ט)
לשון המקרא רגל של רהיט.^[1]
- ”וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.“ (שמות כה, פסוק לא)
- ”וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא“ (במדבר ח, פסוק ד)
הקו הניצב (רגל) של האות הכתובה.