אף

אַף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אף
הגייה*	af
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־נ־ף
דרך תצורה
נטיות	אַפּוֹ, ר' אַפִּים, אַף־, אַפֵּי,

אף

1. איבר בולט במרכז הפנים, אחראי לחוש הריח ומשמש גם לנשימה.

   • היה לה אף גבנוני במקצת, אך הוא תאם את מבנה פניה ואת אישיותה.

2. כעס.

   • "בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל" (דברים כט, כז)

3. פנים.

   • "וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי" (ישעיהו יב, א)

גיזרון

• בערבית: אַנְף. שורש המילה אף (א־נ־פ) השתמר בפועל: לאנפף מתאר דיבור "דרך האף", ולאנוף משמעותו לכעוס.

מילים נרדפות

• חוטם (1)
• חמה, זעם, קצף, חרון (2)

צירופים

• אף על פי כן
• ארך אפיים (2)
• האריך אפו
• השתחווה אפיים ארצה (3)
• זעת אף (1)
• חרה אפו (2)
• מנה אחת אפיים

תרגום

אוקראינית: ніс‏‏‏‏ איטלקית: naso‏‏‏‏ אנגלית: nose‏‏‏‏ אוקסיטנית: nas‏‏‏‏

גרמנית: Nase‏‏‏‏ ערבית: أنف‏‏‏‏ קטלאנית: nas‏‏‏‏ צרפתית: nez‏‏‏‏ רוסית: нос‏‏‏‏

ראו גם

• אנפוף

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אף

אַף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אף
הגייה*	af
חלק דיבר	מילת חיבור
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. גם.
   • חיים גורי, ס' יזהר ומשה שמיר נמנים אף הם עם סופרי תש"ח.

צירופים

• אף על פי כן

אפילו

מילים נרדפות

• גם