לשון
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
לשון |
| הגייה* |
lashon |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זו"נ |
| שורש |
ל־שׁ־ן |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
לְשׁוֹן־; ר' לְשׁוֹנוֹת; לְשׁוֹנִי |
- שריר בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים הממוקם בפה, אשר אצל בני האדם אחראי לחוש הטעם ומשתתף בפעולת הדיבור.
-
- "תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהלים קלז, ו)
- דבר המתאפיין בהיותו צר וארוך, כגון: רצועה, חבל־ארץ, ים.
-
- "וְהֶחֱרִים ה' אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם" (ישעיהו יא, טו)
- שפה.
-
- "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט)
- "אין כותבין לא עברית, ולא ארמית, ולא מדית, ולא יוונית, כתב בכל לשונות, בכל כתבים, לא יקרא בה, עד שתהא כתובה אשורית." (מסכתות קטנות, מסכת סופרים, פרק א, הלכה ז)
- "כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות." (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פח, עמוד ב)
- המילה משותפת לשפות שמיות רבות: lišānu (אכדית, אבלאית), lšn (אוגריתית), lasoun (פיניקית), leššānā (ארמית־סורית), lišana (ארמית־מנדאית), لِسَان (lisān, ערבית), lǝssan (געז), lǝs(s)an (טיגרינית, טיגראית, אמהרית).
מובאות נוספות [עריכה]
- "לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת" (משלי טו, ב)
מילים נרדפות [עריכה]
