המשמעות "לָמַד" שבלשון חז"ל באה כנראה מהמשמעות "חזר על" שבלשון המקרא, בדומה לפועל שינן. למשל, בחוברת "מדרש ואגדה" של האוניברסיטה הפתוחה, מאת יונה פרנקל (יחידה א', סעיף ד' "משנה") נכתב: "בהקשר של לימוד, "לִשְׁנוֹת" הוא לחזור בפה על המילים הנלמדות או על העניין הנלמד כדי לזכור אותו, ודומה לו הפועל "לשנן"... "מִשְׁנָה" משמעו ללמוד ולשנות את הטעון שינון, את שיש ללמוד על פה..."
על ההבדלים בין חזרה פַּעֲמַיִם וחזרה פעמים רבות כותב רד"קבספר השרשים, בפרושו על הפסוק ”וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם“ (בראשית מא, פסוק לב): "ובאמרו "פַּעֲמַיִם" הוא תוספת ביאור, או לפי שלשון הִשָּׁנוֹת אפשר יותר משני פעמים, לפיכך פירש "פַּעֲמַיִם". כי יש בזה הלשון שרצונו לומר פעמים רבות, כמו ”כסיל שונה באולתו“ (משלי כו, פסוק יא) - רצונו לומר פעם אחר פעם כמה פעמים".
בניבים כנעניים שונים כגון ישראלית עתיקה,[4] צידונית[5] ומואבית,[6] היתה נפוצה המילה "שת", שהיא נגזרת של "שנת" (בסיומת ת' הנקבה, שנחלשה לסיומת ה' הנקבה בימינו): *שַׁנְת > *שַׁתּ, בניגוד לעברית יהודאית, בה *שַׁנַת > שָׁנָה.[7] ראו באכדית – šattu, וברבים šanātu.[7]
יונה אבן ג'נאח כותב בספר השרשים בשורש שׁ־נ־ה: "והוא שהשמש תִּשְׁנֶה אחר זמן ידוע אל הנקדה אשר החלה ממנה מן הנלנל בהליכה ובסבוב, וישנה הזמן כאשר היה. ובעבור השנותו ננזר לזמן הזה שם "שנה" כלומר, כבר שנה הזמן כאשר היה..." (יונה אבן ג'נאח)
סברה זו אינה מקובלת בבלשנות המודרנית. למשל, כותב רוביק רוזנטל בבלוג באתר "רב מילים" בתאריך 29/11/201: "שניים הוא גם המקור לפועל לִשְנות במשמעות לחזור, to repeat... אך היזהרו מאטימולוגיה עממית! 'שנה' (year) קשורה כבר למשמעות השניה של שנ"ה: to change". וגם לדעת מילון קליין[8]: השורש ש-נ-ה בהוראת 'שינוי' הוא כנראה המקור של שָׁנָה '12 חודשים', והוא שורש נפרד ולא קשור לשורש ש-נ-ה בהוראת 'עשה שנית', הם השתלשלו משני שורשים לא קשורים בפרוטו-שמית, בגלל זה המקביל בארמית של הראשון הוא שׁנא 'שינוי'[9], ושל שני תנא 'עשה שנית'[10] (ראו איך העיצורים של פרוטו-שמית השתלשלו באופן שונה בעברית ובארמית). השוו לתיבת 'התנה' מתוך הבטוי העברי התנה אהבים בהוראת חיזר.
שורש זה (מקביל בארמית שׁנא) נפרד ולא קשור[1][2] לשָׁנָה 'עשה שנית' (מקביל בארמית תנא). הוא קיים גם בבניין קל במקרא ( ”כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי“ (מלאכי ג, פסוק ו)), משם בינוני בניין קל שׁוֹנֶה. מקביל בארמית שְׁנָא[3], באכדית שָׁנוּ šanû 'שונה', גם שָׁנִיתֻ šanītu 'משהו שונה, משהו אחר', שׁיניתוּ šinītu 'שינוי'.
”רבי דוסא בן הרכינס אומר: שינה של שחרית, ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את האדם מן העולם“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה י)
יש להוסיף לדף זה את הערך: שֻׁנָּה.
ערך בוויקיפדיה: שנה