מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חדש
הגייה * khadash
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות נ׳ חֲדָשָׁה, ר׳ חֲדָשִׁים, נ"ר חֲדָשׁוֹת
לשון המקרא ”וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל־הָעָם, לֵאמֹר – מִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת־חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ...“ (דברים כ , פסוק ה ) ”וַיֹּאמֶר, אֵלֶיהָ – אִם־אָסוֹר יַאַסְרוּנִי בַּעֲבֹתִים חֲדָשִׁים , אֲשֶׁר לֹא־נַעֲשָׂה בָהֶם מְלָאכָה; וְחָלִיתִי, וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם.“ (שופטים ה , פסוק ח ) ”כִּי־הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה ; וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת, וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל־לֵב.“ (ישעיהו סה , פסוק יז ) ”וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ , וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר.“ (יחזקאל לו , פסוק כו ) ”יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר, רְאֵה־זֶה חָדָשׁ ; הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ.“ (קהלת א , פסוק י ) ”אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ .“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה כ )
מן המקרא. מקבילות בשפוה שמיות: אכדית edēšu , סורית ܚܰܕ̱ܬܳܐ חָדתַא, ארמית חֲדַת (חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ ), פיניקית 𐤇𐤃𐤔 חדש, ערבית حَدِيث (חָדִית') .
באכדית, בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצוי הפועל : "אֶדְאֶשֻ" edēšu, נכתב כ- ud-diš-šú, במשמעות "לחדש" [ 1]
תרגום
איטלקית: nuovo
אינדונזית: baru , baharu
אירית: nua , úr
אמהרית: አዲስ (תעתיק: ʾädis)
אנגלית: new
אספרנטו: nova
ארמית: חֲדַת
ארמנית: նոր (תעתיק: nor)
בסקית: berri
גרוזינית: ახალი (תעתיק: axali)
גרמנית: neu
דנית: ny , frisk
הודית: नया (תעתיק: nayā) नवीन (תעתיק: navīn)ताज़ा (תעתיק: tāzā)καινός (תעתיק: kainós)יידיש: נײַ
יפנית: 新 (תעתיק: shin)
כורדית: nû , teze
לטינית: novus
מלאית: baru , baharu
מלטית: ġdid
נורווגית: ny
סווהילית: -pya
סנסקירית: नव (תעתיק: náva)
ספרדית: nuevo
סרבו־קרואטית: нов , nȍv
ערבית: جديد (תעתיק: גָ'דִיד)
פולנית: nowy
פורטוגלית: novo
פינית: uusi
פרסית: نو (תעתיק: נוּ) تازه (תעתיק: תָאזֶה)צ'כית: nový
צרפתית: nouveau
קוריאנית: 새 (תעתיק: sae) 신 (תעתיק: sin)רומנית: nou
רוסית: новый (תעתיק: nóvyj)
שוודית: ny
תאילנדית: ใหม่ (תעתיק: mài) สด (תעתיק: sòt)
↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חודש
הגייה * kho desh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ חֳדָשִׁים, חָדְשֵׁי־
תרשים המתאר את מופעי הירח בהתאם ליום בחודש. איור של לוח שנה לחודש אפריל לשון המקרא זמן שבין מולד ירח אחד למשנהו; החלק השנים עשר של השנה .
”הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים ; רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.“ (שמות יב , פסוק ב ) ”וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהֹוָה.“ (במדבר כח , פסוק טז ) ”בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל-יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים ; וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.“ (שמואל ב׳ ה , פסוק ה ) בשנה מעוברת, בחודש פברואר יש 29 ימים בעוד שבשנה רגילה יש בחודש זה 28 ימים.
מקראי. מן חָדָש, כי חודש מוגדר כירח חדש. במקור, רק הירח החדש כונה חודש, כנראה בפסוק: ”וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא־חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת...“ (מלכים ב׳ ד , פסוק כג ) , והמונח הושאל לכלל התקופה. מעתק דומה חל על שבת בלשון חז"ל.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא חידש
שורש וגזרה ח־ד־שׁ
בניין פִּעֵל
לשון המקרא ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם; לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל, וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה.“ (שמואל א׳ יא , פסוק יד ) ”וּבָנוּ חָרְבוֹת עוֹלָם שֹׁמְמוֹת, רִאשֹׁנִים יְקוֹמֵמוּ; וְחִדְּשׁוּ עָרֵי חֹרֶב שֹׁמְמוֹת, דּוֹר וָדוֹר.“ (ישעיהו סא , פסוק ד ) ”לֵב טָהוֹר בְּרָא־לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.“ (תהלים נא , פסוק יב ) ”וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן; הָיָה עִם־לֵב יוֹאָשׁ לְחַדֵּשׁ אֶת־בֵּית יהוה.“ (דברי הימים ב׳ כד , פסוק ד ) ”חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנּוֹלַד בָּהּ סְפֵק טֻמְאָה, [...] רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַל יְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ח, משנה ח ) ”בַּיִת שֶׁבָּנוּי מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי זֶה אָסוּר; סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְחִדֵּשׁ , נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ .“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ז ) "כתב ע"ג כתב ר"ל: שהיו מטושטשות מעט וחדשן בהעברת קולמוס עליהן" ((בית הבחירה למאירי מסכת שבת דף קד עמוד ב) ) הלכתי לקניוֹן כדי לחדש את מלאי הבגדים שלי. הודיע דבר שלא היה ידוע, סיפר ידיעה לא מוכרת. יצר תודעה.
ערך בוויקיפדיה: חודש