חדש

חָדָשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חדש
הגייה*	khadash
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ד־שׁ
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	נ׳ חֲדָשָׁה, ר׳ חֲדָשִׁים, נ"ר חֲדָשׁוֹת

1. לשון המקרא שאיננו ישן או שאיננו מוכר.

   • ”וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף“ (שמות א, פסוק ח)
   • ”וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ“ (ויקרא כו, פסוק י)

גזרון

• מן המקרא. מקבילות בשפוה שמיות: אכדית edēšu, סורית ܚܰܕ̱ܬܳܐ חָדתַא, ארמית חֲדַת (חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית), פיניקית 𐤇𐤃𐤔 חדש, ערבית حَدِيث (חָדִית').
• באכדית, בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצוי הפועל : "אֶדְאֶּשֻ" edēšu, נכתב כ- ud-diš-šú, במשמעות "לחדש" .

צירופים

• אין חדש תחת השמש
• חדש דנדש
• מטאטא חדש

נגזרות

• חדוש
• חדיש
• חדשה, חדשות
• התחדש

ניגודים

• ישן
• עתיק

תרגום

• אנגלית: new‏‏‏‏
• אספרנטו: nova‏‏‏‏
• גרמנית: neu‏‏‏‏
• הונגרית: új‏‏‏‏
• ערבית: جديد‏‏‏‏ (תעתיק: גָ'דִיד)
• רוסית: новый‏‏‏‏

חֹדֶשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חודש
הגייה*	khodesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ד־שׁ
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ חֳדָשִׁים

תרשים המתאר את מופעי הירח בהתאם ליום בחודש.

איור של לוח שנה לחודש אפריל

1. לשון המקרא משך הזמן שבין מולד ירח אחד למשנהו. החלק השנים עשר של השנה.

   • ”הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים; רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.“ (שמות יב, פסוק ב)
   • ”וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהֹוָה.“ (במדבר כח, פסוק טז)
   • ”בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל-יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים; וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק ה)
   • בשנה מעוברת, בחודש פברואר יש 29 ימים בעוד שבשנה רגילה יש בחודש זה 28 ימים.

גיזרון

1. מקראי. מן חָדָש, כי חודש מוגדר כירח חדש.

צירופים

• מדי חודש בחודשו
• ראש חודש

מילים נרדפות

• יֶרַח

תרגום

• אינדונזית: bulan‏‏‏‏
• איטלקית: mese‏‏‏‏
• אירית: mí‏‏‏‏
• אנגלית: month‏‏‏‏
• אספרנטו: monato‏‏‏‏
• גרוזינית: თვე‏‏‏‏ (תעתיק: tve)
• גרמנית: Monat‏‏‏‏
• הודית: महीना‏‏‏‏ (תעתיק: mahīnā)
• הולנדית: maand‏‏‏‏
• הונגרית: hónap‏‏‏‏
• וייטנמית: tháng‏‏‏‏
• טורקית: ay‏‏‏‏
• יוונית: μήνας‏‏‏‏ (תעתיק: mínas)
• יידיש: חודש‏‏‏‏
• יפנית: 月‏‏‏‏ (תעתיק: tsuki)
• כורדית: meh‏, heyv‏, hîv
• לטינית: mensis‏‏‏‏
• מלאית: bulan‏‏‏‏
• נורווגית: måned‏‏‏‏
• סווהילית: mwezi‏‏‏‏
• סנסקירית: मास‏‏‏‏ (תעתיק: māsa)
• ספרדית: mes‏‏‏‏
• ערבית: شهر‏‏‏‏ (תעתיק: שַׁהְר)
• פולנית: miesiąc‏‏‏‏
• פורטוגלית: mês‏‏‏‏
• פינית: kuukausi‏, kuu‏‏‏‏
• פרסית: ماه‎‏‏‏‏ (תעתיק: מַאה)
• צ'כית: měsíc‏‏‏‏
• צרפתית: mois‏‏‏‏
• קוריאנית: 달‏‏‏‏ (תעתיק: dal), 월‏‏‏‏ (תעתיק: wol)
• רומנית: lună‏‏‏‏
• רוסית: месяц‏‏‏‏ (תעתיק: mísjacʹ)
• שוודית: månad‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חודש

קטגוריית חודשים

חִדֵּשׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חידש
שורש וגזרה	ח־ד־שׁ
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא הפך דבר לחָדָשׁ או שיראה כמו חדש.

   • ”שלשה בתים הן בית שבנוי מתחלה לע"ז הרי זה אסור סיידו וכיירו לע"ז וחידש נוטל מה שחידש“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ז)
   • הלכתי לקַניוֹן כדי לחדש את מְלַאי הבגדים שלי.
   • "כתב ע"ג כתב ר"ל: שהיו מטושטשות מעט וחדשן בהעברת קולמוס עליהן" ((בית הבחירה למאירי מסכת שבת דף קד עמוד ב))

2. הודיע דבר שלא היה ידוע, סיפר ידיעה לא מוכרת. יצר תודעה.

   • ”וכל שאינו מדף בתרומה אינו מדף בחטאת ולא חידשו טומאה בחטאת“ (תוספתא, מסכת פרה – פרק י, הלכה ב)
   • {{צט/בבלי|חידוש הוא שחידשה תורה בקנס
   • {{צט/בבלי|שלמה חדשה-שחידשו דברים שלא שמעתן אוזן מעולם
   • אליעזר בן יהודה חידש מילים רבות בשפה העברית.
   • דוד המלך איזן ותיקן וחיקר וחידש בלשון הקדש.

צירופים

• חדש ימינו כקדם

נגזרות

• חֻדַּשׁ (צורת הסביל)
• חידוש
• חדשן

ניגודים

• יישן

תרגום

• אנגלית: renew‏‏‏‏

ראו גם

• שפץ