מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- העלה בדמיונו רעיון חדש. ברא דבר יש מאין באמצעות מחשבתו.
- ”וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר-בָּדָא מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.“ (מלכים א׳ יב, פסוק לג)
- ”וָאֶשְׁלְחָה אֵלָיו לֵאמֹר לֹא נִהְיָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר כִּי מִלִּבְּךָ אַתָּה בוֹדָאם.“ (נחמיה ו, פסוק ח)
- "וְאִישׁ לֹא יָעֵז לְהַגִּיד לִי עַכְשָׁו: / "שוּב הִיא בּוֹדָה סִפּוּרֵי כָּזָב!"" (כּוֹבַע קְסָמִים
, מאת לאה גולדברג)
- "אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה, יְהוּדִי מְבַדֵּחַ: / מִלִּים מִלִּים הוּא בָּדָה מִמּוחוֹ הַקּוֹדֵחַ." (אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה, מאת ירון לונדון)
- "הֶאֱמִין כְּתִינוֹק בְּכָל מַה שֶּׁהוּא בָּדָה, / וְאָמַר – אִם תִּרְצוּ אַז אֵין זוֹ אַגָּדָה." (הרצל, מאת יורם טהרלב)
- המילה מופיעה פעמיים במקרא, כחלק מהצירוף בדה מלבו, בפסוקים לעיל.[1]
- יש אומרים שהמשמעות היא "הוציא". אפשר למצוא בלשון חז"ל ”רבי מאיר אומר שאור בודה להן מתוכן ומחמצן“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ה, משנה א) גם בִּדָּה.
- יתכן קרוב לאוגריתית בד bd קינה,שיר. הביטוי האוגריתי בְּדְ-אַתּ bd ảṯt בהוראת קינת-נשים
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש בדה
|
|
השורש ב־ד־ה הוא שורש מגזרת נלי"ה.
נטיות הפעלים[עריכה]
| פ־ע־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
בָּדָה
|
בּוֹדֶה
(ב׳ פעוּל: בָּדוּי)
|
יִבְדֶּה
|
בְּדֵה
|
לִבְדּוֹת
|
| נִפְעַל
|
נִבְדָּה
|
נִבְדֶּה
|
יִבָּדֶה
|
הִבָּדֶה
|
לְהִבָּדוֹת
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
בִּדָּה
|
מְבַדֶּה
|
יְבַדֶּה
|
בַּדֵּה
|
לְבַדֵּה
|
| פֻּעַל
|
בֻּדָּה
|
מְבֻדֶּה
|
יְבֻדֶּה
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְבַּדָּה
|
מִתְבַּדֶּה
|
יִתְבַּדֶּה
|
הִתְבַּדֵּה
|
לְהִתְבַּדּוֹת
|
| |
|
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
בידה
|
| שורש וגזרה |
ב־ד־י/ה
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- לשון חז"ל [לא בשימוש] (יש לשכתב פירוש זה): הגַה,יצַר
- הפריך.
