בדה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּדָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בדה
שורש וגזרה ב־ד־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. העלה בדמיונו רעיון חדש. ברא דבר יש מאין באמצעות מחשבתו.
    • ”וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר-בָּדָא מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.“ (מלכים א׳ יב, פסוק לג)
    • ”וָאֶשְׁלְחָה אֵלָיו לֵאמֹר לֹא נִהְיָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר כִּי מִלִּבְּךָ אַתָּה בוֹדָאם.“ (נחמיה ו, פסוק ח)
    • "אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה, יְהוּדִי מְבַדֵּחַ: / מִלִּים מִלִּים הוּא בָּדָה מִמּוחוֹ הַקּוֹדֵחַ." (אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה, מאת ירון לונדון)
    • "הֶאֱמִין כְּתִינוֹק בְּכָל מַה שֶּׁהוּא בָּדָה, / וְאָמַר – אִם תִּרְצוּ אַז אֵין זוֹ אַגָּדָה." (הרצל, מאת יורם טהרלב)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעמיים במקרא, כחלק מהצירוף בדה מלבו, בפסוקים לעיל.[1]
  • יש אומרים שהמשמעות היא "הוציא". וישנה פעם אחת בחז"ל ”רבי מאיר אומר שאור בודה להן מתוכן ומחמצן“ (משנה, מסכת מנחותפרק ה, משנה א)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. "בדא",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 908)

ראו גם[עריכה]