מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מגן
|
הגייה* |
magen
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ג־נ־ן א, גזרת ע"ע
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטֵל
|
נטיות |
ר׳ מָגִנִּים; מָגֵן־, ר׳ מָגִנֵּי־
|
- לוח עבה הנאחז ביד ומיועד לבלום התקפות אויב.
- ”אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ.“ (דברים לג, פסוק כט)
- ”לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבוֹא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא-יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא-יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא-יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה.“ (ישעיהו לז, פסוק לג)
- ”פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ-בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק י)
- ”יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוָה; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.“ (תהלים קטו, פסוק ט)
- ”...וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים וְהָרְמָחִים הַמָּגִנִּים וְהַקְּשָׁתוֹת וְהַשִּׁרְיֹנִים וְהַשָּׁרִים אַחֲרֵי כָּל-בֵּית יְהוּדָה.“ (נחמיה ד, פסוק י)
- גזור מהפועל הגן.
- קיימות מקבילות בשפות שמיות נוספות - פיניקית: 𐤌𐤂𐤍 (מגן), סורית: ܡܲܓ݇ܢܵܐ (מְגַנָּא) ערבית: مِجَنّ (מִגַ'ןּ).
- कवच (תעתיק: kavac)
- θυρεός (תעתיק: thyreós)
- ढाल (תעתיק: ḍhāla)
- ספרדית: escudo
- ערבית: مجن (תעתיק: מִגַ'ןּ)
- ترس (תעתיק: תֻרֶס)
- درع (תעתיק: דִרְע)
- مجن (תעתיק: מִגַ'ן)
- เขน (תעתיק: kěen)
ערך בוויקיפדיה: מגן |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגנים |
השורש גנן א
|
השורש ג־נ־ן א הוא שורש מגזרת הכפולים.
ג־נ־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
גַּן
|
גַּן
|
יָגֹן
|
גֹּן
|
לָגֹן
|
נִפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
הִפְעִיל
|
הֵגֵן
|
מֵגֵן
|
יָגֵן
|
הָגֵן
|
לְהָגֵן
|
הֻפְעַל
|
הוּגָן
|
מוּגָן
|
יוּגָן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
גּוֹנֵן
|
מְגוֹנֵן
|
יְגוֹנֵן
|
גּוֹנֵן
|
לְגוֹנֵן
|
פֻּעַל
|
גּוֹנַן
|
מְגוֹנַן
|
יְגוֹנַן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְגּוֹנֵן
|
מִתְגּוֹנֵן
|
יִתְגּוֹנֵן
|
הִתְגּוֹנֵן
|
לְהִתְגּוֹנֵן
|
| |
|
ניתוח דקדוקי – פועל
|
כתיב מלא |
מיגן
|
שורש וגזרה |
מ־ג־ן א
|
בניין |
פִּעֵל
|
- לשון המקרא מסר, נתן.
- ”וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל“ (בראשית יד, פסוק כ)
- ”אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי“ (הושע יא, פסוק ח)
- ”תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ“ (משלי ד, פסוק ט)
- מילה מקראית. יש קושרים לשורש ה־ג־ן בהיפוך משמעות.
- יש מקבילות בשפות שמיות אחרות: פיניקית: 𐤌𐤂𐤍 (מגן), אוגריתית: 𐎎𐎂𐎐 (מגן), שניהם בהוראת: נתן, העניק. ערבית: نَجَمَ (נַגַ'מַ) - שילם. [1] השוו גם אכדית: magannu - מתנה.
- ↑ מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית עמ' 579.
ניתוח דקדוקי – פועל
|
כתיב מלא |
מיגן
|
שורש וגזרה |
מ־ג־ן
|
בניין |
פִּעֵל
|
- עברית חדשה הניח הגנה
- הקפדנו למגן את כלי הרכב לפני הכניסה לשטח
שורש מ־ג־ן תנייני מן ג־נ־ן מן מָגֵן.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מגן
|
הגייה* |
magan
|
חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
מין |
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון חז"ל [ארמית] חינם, ללא תשלום.
- לשון חז"ל [ארמית] בהשאלה מן (1): ללא סיבה, ללא תועלת.
- {{צט/בבלי|אסיא דמגן - מגן הוא דשוי [1]
- "הַאֶפְשַׁר דִי לְמַגָן אִיוֹב דָחֵל קֳדָם יְיָ" (תרגום איוב א,ט)
- ↑ ע"פ כ"י המבורג 165. בדפוסים: "אסיא דמגן במגן - מגן שוה".
- ↑ CAL