רפד

רִפֵּד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ריפד
שורש וגזרה	ר־פ־ד
בניין	פִּעֵל

1. פרס למשכב ולמושב עפ"ר דבר רך ונח. עטף בדברים רכים.

   • ”אִם אֲקַוֶּה שְׁאוֹל בֵּיתִי בַּחֹשֶׁךְ רִפַּדְתִּי יְצוּעָי“ (איוב יז, פסוק יג)
   • ”סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי“ (שיר השירים ב, פסוק ה)

נגזרות

• ריפוד
• רופד
• מרופד

גיזרון

המילה מופיעה פעמיים במקרא.

ראו גם

• רפידה

רָפַד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	רפד
שורש וגזרה	ר־פ־ד
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הציע ופרס מצע למושב או למשכב.

   • ”תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט“ (איוב מא, פסוק כב)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל.

פרשנים מפרשים

• רש"י:מלה כפולה ירפד חרוץ מוסב על חדודי חרס עלי טיט מוסב על תחתיתו במקום שהוא שם על החול זה טיט ריפודו מזריח כזהב חרוץ כעניין שנא' רפידתו זהב (שה"ש) חרוץ מין זהב כעניין שנא' מחרוץ תבואתה.
• מצודות: יציע לעצמו דבר חד מלא חריצים וישכב עליו כעל טיט והוא כפל ענין במ"ש