מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא קטף ענבים.
- ”אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.“ (ויקרא כה, פסוק ה)
- ”וַיֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה וַיִּבְצְרוּ אֶת כַּרְמֵיהֶם וַיִּדְרְכוּ וַיַּעֲשׂוּ הִלּוּלִים וַיָּבֹאוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ.“ (שופטים ט, פסוק כז)
- ”היה בוצר, עקץ את האשכול, הוסבך בעלים, נפל מידו לארץ ונפרט, הרי הוא של בעל הבית.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ז, משנה ג)
- [משוער] הכניע, דיכא, החליש.
- ארמית: בְּצַר.
- מילון קליין מפרש "בצר" בהוראת: הפחית,הצניע.
- רש"י על תהלים עו יג: "יבצור רוח" - גסה של נדיבים ממעט גאותם יבצור ימעט כמו (בראשית יא) לא יבצר מהם.
- אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם: דרך משל יכרות - מלשון בציר.
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
ביצר
|
| שורש וגזרה |
ב־צ־ר
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- הקיף בחומות ובמבני מגן, הפך מקום למבצר.
- ”וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם וַתִּתְֿצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה.“ (ישעיהו כב, פסוק י)
- ”כִּי תַעֲלֶה בָבֶל הַשָּׁמַיִם וְכִי תְבַצֵּר מְרוֹם עֻזָּהּ מֵאִתִּי יָבֹאוּ שֹׁדְדִים לָהּ.“ (ירמיהו נא, פסוק נג)
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בצר
|
| הגייה* |
betser
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
בצר של ברזל
- לשון המקרא עפרת מתכת, סלע או עפר המכיל מינרלים מתכתיים.
- "וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר." (איוב כב כד)
- על פי הבנת הכתוב באיוב כב כד.
 ערך בוויקיפדיה: עפרה |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בצר
|
| הגייה* |
betser
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- עיר קדומה בעבר הירדן; אחת מערי המקלט.
- ”אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָרֻאוּבֵנִי; וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי, וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי.“ (דברים ד, פסוק מג)
- מן בֶּצֶר - כוח, עוז (עפ"י הבנת הכתוב באיוב כב כה).
ערך בוויקיפדיה: עפרה