נאחז

נֶאֱחַז

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	נאחז
שורש וגזרה	א־ח־ז, גזרת נפ"א
בניין	נפעל

1. לשון המקרא נָפַל בְּּמַלְכֹּדֶת, נִתְפַּשׂ בַּפַּח.

   • ”...כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה, וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח“ (קהלת ט, פסוק יב)

2. עברית חדשה (גם בהשאלה) הֶחֱזִיק בְּדָבָר וְנִתְלָה בּוֹ.

   • "...וְהַשַּׁלְהֶבֶת [...] מִתְלַפֶּפֶת סְבִיב הַגְּזִירִים, מְגַשֶּׁשֶׁת וּמְבַקֶּשֶׁת מָקוֹם נוֹחַ לָהּ לְהֵאָחֵז..." "ספיח", עמ' 439, חיים נחמן ביאליק
   • "...שַׁלְשֶׁלֶת אוֹ חֶבֶל, אֲשֶׁר בּוֹ יֵאָחֵז הַבְּרִיחַ..." "ראשית לימודים ב'", ברוך לינדא
   • "...אָז יִפֹּל אַפַּיִם אַרְצָה, וְלָכֵן יֵאָחֵז בַּחֶבֶל הַנִּקְשָׁר בְּעָרְפּוֹ." "תולדות הטבע א'", עמ' 56, מנדלי מוכר ספרים
   • על פי החוק במדינת־ישראל נאחזים הילדים בהוריהם עד הגיעם לגיל שמונה־עשרה לפחות, אז הם נחשבים לאזרחים בוגרים.

3. בָּא לְמָקוֹם וְנִתְיַשֵּׁב בּוֹ.

   • "...רָאוּ הַיְּהוּדִים רֵאשִׁית לָהֶם לְהֵאָחֵז בְּאַרְצוֹת הַמַעֲרָב..." "שנאת עולם לעם עולם", עמ' 28, נחום סוקולוב
   • "כָּל זוּג יֵאָחֵז בְּמָקוֹם אֶחָד וִיגָרְשׁוּ אֶת הַזָּרִים..." "תולדות הטבע ב'", עמ' 208, מנדלי מוכר ספרים
   • ”וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ; וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ“ (בראשית לד, פסוק י)
   • ”...עִבְרוּ לָכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּת יְהוָה אֲשֶׁר שָׁכַן שָׁם מִשְׁכַּן יְהוָה, וְהֵאָחֲזוּ בְּתוֹכֵנוּ...“ (יהושוע כב, פסוק יט)

גיזרון

• פועל שכיח ונפוץ מאוד במקרא ולאחריו. מקבילות במשמעים דומים לשורש העברי אח"ז גם באכדית: aִhāzu, באוגריתית: אחד, בארמית: אֲחַד, ובערבית: أَخَذَ (קרי: אַחַ'דַ').

צירופים

• נאחז בסבך
• נאחז בקש
• נאחזו שמורות עיניו

נגזרות

• האחזות
• מאחז
• אֲחֻזָּה

מילים נרדפות

נוקש (1) נלכד (1) נתפס (1) נצוד (1)

נתלה (2) החזיק (2) אחז (2)

התישב (3) התנחל (3) התקבע (3)

ראו גם

• אחז
• התאחז
• אחיזה
• האחיז