לדלג לתוכן

זכר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

זָכָר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זכר
הגייה* zakhar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־כ־ר
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות זְכַר־; ר׳ זְכָרִים, זִכְרֵי־
סימן לזכר
  1. לשון המקרא אחד משני הזוויגים ברבייה מינית, זה בעל תאי הרבייה הקטנים יחסית.
    • ”וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ; זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.“ (בראשית א, פסוק כז)
    • איש הוא שם לזכר האישה
  2. (אלקטרוניקה) תקע, צד מובלט במכשיר שניתן להתאים לשקע (נקבה) על מנת לסגור מעגל חשמלי.

גיזרון

[עריכה]
  • מקבילות בשפות שמיות, בחילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ: באכדית זִכַּרֻ zikaru, ארמית דְּכַר[1] ואוגריתית dkr[2], ערבית ‫ذَكَر‬ (דַ'כַּר). גם בערבית ובארמית משמש השורש בהוראת זכרון, ובאכדית בהוראה קרובה 'אִזכר, כינה'.
  • באכדית: שם התואר זָכְּרֻ - גבר,אדם. כפועל תבנית זֲכְּרֻ-אֻ zakrū משמשת בתכתובות מימי אסרחדון ויורשו אשורפניבל בהוראת - לתת שם,לכנות.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: male‏‏‏‏
  • יוונית: αρσενικός‏‏‏‏ (תעתיק: arsenikós)
  • לטינית: mas‏, vir‏‏‏‏
  • ספרדית: macho‏, masculino‏‏‏‏
  • ערבית: ذكر‏‏‏‏ (תעתיק: דַ'כְר)
  • צרפתית: mâle‏‏‏‏
  • רוסית: мужчина‏‏‏‏ (תעתיק: mužčína)

מידע נוסף

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: זכר

זָכַר א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא זכר
שורש וגזרה ז־כ־ר, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שמר את המידע בקרבו לעת מצוא.

גיזרון

[עריכה]
  • קיימות מילים מקבילות בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎏𐎋𐎗 (ד'קר) - לזכור. ערבית: ذَكَرَ (דַ'כַּרַ) - להזכיר, לזכור, להעלות במחשבתו. ארמית: דְכַר - לזכור. סורית: ܕܵܟ݂ܸܪ (דָּכִר) - לזכור, להיזכר. בכל השפות השורש משותף לזכרון ולמין זכר.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש זכר

השורש ז־כ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ז־כ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל זָכַר זוֹכֵר

(ב׳ פעוּל: זָכוּר)

יִזְכֹּר זְכֹר לִזְכֹּר
נִפְעַל נִזְכַּר נִזְכָּר יִזָּכֵר הִזָּכֵר לְהִזָּכֵר
הִפְעִיל הִזְכִּיר מַזְכִּיר יַזְכִּיר הַזְכֵּר לְהַזְכִּיר
הֻפְעַל הֻזְכַּר מֻזְכָּר יֻזְכַּר -אין- -אין-
פִּעֵל -אין־ -אין־ -אין־ -אין־ -אין־
פֻּעַל -אין־ -אין־ -אין־ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין־ -אין־ -אין־ -אין־ -אין־


ראו גם

[עריכה]


השורש זכ"ר בא משורש זק"ר. זכרות היא האיבר המזדקר. זכר הוא מי שמזדקר לו. "זכר ונקבה ברא אותם". הוא עם איבר חיצוני מזדקר, היא עם איבר פנימי. בתלמוד מדובר על "זכרותו של קומקום" והכוונה לזרבובית. בבבל הקימו את הזיקורת - בנין מזדקר, בצורה כללית של איבר מין זיכרי. עד היום, בעלי המלאכה מדברים על "זכר" ו"נקבה" כשהם מתייחסים לחלק דמוי פין ולחלק דמוי אום.

הטענה שזכר מהמילה "לזכור", "זכרון" אין לה על מה שתסמוך. חז"לינו ניסו לטשטש את הבוטות והישירות של הלשון המקראית, וטענו כי "זכר" הוא "זכור בשם" ו"נקבה" היא "נקובה בשם". אין זה אלא נסיון טשטוש פוריטני.

נא לא לערוך!
נא לא לערוך!
דף זה נמצא כעת בשלבי עריכה. אתם מתבקשים להימנע מעריכתו בטרם תוסר הודעה זו.

שימו לב! אם דף זה לא ייערך במשך שבוע רשאי כל ויקימילונאי להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך דף זה.


זֵכֶר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זכר
הגייה* zekher
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־כ־ר
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ זְכָרִים, זֵכֶר־, זִכְרֵי־
  1. סימן למשהו שהיה ואיננו עוד, עדות למשהו שנעלם.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.“ (שמות יז, פסוק יד)
    • ”ואין ספק, שאילו היה זלקינסון בנו של סופר עברי כה מפורסם, היו מעלים פרט נכבד כזה על נס ועושים לו פרסום רב. אולם כיוון שכל הענין בדוי, אין לו זכר בשום ספר מספרי המיסיון.“ (יצחק אדוארד זלקינסון, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
    • ”בזמנו היה משה מנדלסזון פילוסוף מפורסם, אבל לדורות נשאר לו זכר כחכם.“ (משה מנדלסזון, מאת פישל לחובר, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

[עריכה]
  • מקור המילה במקרא.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
  1. https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%93%D6%B0%D6%BC%D7%9B%D6%B7%D7%A8_II?lang=he
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 267
  3. רד"צ הופמן דברים שם. והציע שאולי זה כך בכדי להבדיל בינו ובין הפועל 'זְכָרְךָ'. אמנם רש"ר הירש (שמ' כג,יז) אמר שהצורה 'זכור' הוראתה זכרים גדולים.