נשה

נָשָׁה א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נשה
שורש וגזרה	נ־שׁ־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא [מליצה] פרח מזיכרונו, שכח.

   • ”וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁה: כִּי-נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי, וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי“ (בראשית מא, פסוק נא)
   • ”וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה׃“ (איכה ג, פסוק נ)
   • ”הֲנָשִׁיתָ מְיֻדָּעִי אֲהָבַי / אֲשֶׁר לָךְ נִפְלְאוּ מִבֵּין אֲהוּבָי/ וְאִם-לֹא אֶזְכְּרָה אֹתָם בְּנִיבַי / הֲלֹא הִנָּם טְמֻנִים תּוֹךְ קְרָבָי...“ (הֲנָשִׁיתָ מְיֻדָּעִי?, מאת שלמה אבן גבירול, בפרויקט בן יהודה)
   • ”אַךְ אַחַת נָשִׁית: בִּרְכַּת שְׁלוֹמִי וּשְׁלוֹמֵךְ/ וּבְחָפְזֵךְ וַתֶּשִׁי/ בְּזָוִית קִטּוֹנֵךְ גַּם נַעַל שֶׁל מֶשִׁי...“ (לִנְתִיבֵךְ הַנֶּעְלָם, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

2. זז,שאינו יציב.

   • ”למה נקרא שמו גיד הנשה שנשה ממקומו ועלה וכן הוא אומר “ (בבלי, מסכת ירמיהו – דף נא, עמוד ל)
   • "נשתה גבורתם היו לנשים " (צא)
   • ”עַל-כֵּן לֹא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-גִּיד הַנָּשֶׁה, אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי נָגַע בְּכַף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּגִיד הַנָּשֶׁה“ (בראשית לב, פסוק לג)

גיזרון

 1. ערבית: نَسِيَ (נַסִיַ,נַשִׂיַה). שורש נ-ש-ה ن س ي - בהוראה כללית של "שכחה". ראו גם נשייה. אכדית: מְאַשׁאֻ mâšu, לשכוח. אוגריתית: אַנשְׁ ảnš - שריר, גיד. סורית: גֶּנֶשְׁיָא. אכדית: נְאַשׁאֻ nâšu - רעדה, רטט. בלשון האפרו-שמית, מצרית: nš - לרעוד. להלן הירוגליף:

פרשנים מפרשים

 2. במדרש תנחומא עתיק (ראו ציטוט בהמשך) - מופיעה התיבה בצורת "גנֶשְׁיָא". משה, בשל גמגומו, משול לבנֶשְׁיָא. לקות דִיבורו מזוהה כאלוהית. כמו הקב"ה (שמלבד יחידי סגולה מעטים) ממעט בדיבורו כלפי ברואיו (אח"כ, מוסיף המדרש) - שלמרות ואף בשל לקותו על "גנשיַא" זה נשען כל העולם. שכן אהרון הכהן משול לעצם הנשענת על גנשיא, ר"ל - מחוקקת, גוזרת, ומקשרת בן העם לקב"ה (= גנשיא). "אהרן יהא עושה הדברים אבל אתה עמוד גנשיא שהוא גוזר על הזקנים והן עושין וכן אל הקב"ה למשה בסנה".מדרש תנחומא, 1611 לפנה"ס

 2. עפ"י רש"י "נשה" פירושה "שאינו עקבי", "הפכפך", "שאינו יציב", נתון לתהפוכות "רוח זמן"-אופנתיות, כדרכן של נשים, ומכאן "נשה".^{[דרוש מקור]}

נגזרות

• נשייה
• מש
• נס

צירופים

• גיד הנשה(2)

מילים נרדפות

• שכח

ניגודים

• זָכַר

תרגום

• איטלקית: dimenticare‏‏‏‏
• גרמנית: vergessen‏‏‏‏
• ערבית: نَسِيَ‏, سَهَا ‏‏‏‏
• יידיש: פאַרגעסן‏‏‏‏
• ספרדית: olvidar‏‏‏‏
• פרסית: فراموش کردن‏‏‏‏

ראו גם

• עקבי
• מנשה
• נשא

נָשָׁה ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נשה
שורש וגזרה	נ־שׁ־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא מַלווה, בעל-חוב התובע את חובו .

   • ”וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר, עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת-יְהוָה; וְהַנֹּשֶׁה-בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ, לַעֲבָדִים“ (מלכים ב׳ ד, פסוק א)
   • "לא תהיה לו כנשה

גיזרון

• במקרא גם "לא תשה ברעך משאת מאומה"

מילים נרדפות

• תבע
• נָשַׁךְ
• נָגַשֹ

נֶשֶׁה

1. לשון המקרא חוב ממוני
2. "ושלמי את נִשְׁיֵךְ ואת ובניך תחיו בנותר"