שכח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שָׁכַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שכח
שורש וגזרה ש־כ־ח, גזרת שלמים
בניין פָעַל קל
  1. לא זכר, איבד זיכרון, חדל לדעת דבר שידע בעבר
    • "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (בראשית מ, פסוק כג)
    • "וּלְעוֹלְמֵי-עַד לֹא-אֶשְׁכַּח אֶת-מַבָּטָהּ, וּבַכֹּל פָּנֶיהָ הָעֲצוּבִים אֶרְאֶה, לֹא יַרְפּוּנִי רָגַע." (ביום סתיו, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • אולי ראית את המפתחות של המכונית? שכחתי איפה הנחתי אותם.
    • לפני שנפרדנו, היא אמרה לי דבר שלא אשכח לעולם.
  2. לשון המקרא יבש, נבל, קמל

גיזרון[עריכה]

משמעות 1[עריכה]

ייתכן שיש קשר בין הפועל "שכח" בעברית לבין הפועל "שְכַח" בארמית ו-škḥ באוגריתית, שמשמעותם מצא. [1]

משמעות 2[עריכה]

הבנה זו של הפועל "שכח" בספר תהילים מבוססת על הפועל ṯkḥ באוגריתית (העיצור ṯ באוגריתית מקביל לשי"ן בעברית), שמשמעותו: יבש, נבל או קמל. ההנחה הרווחת כיום במחקר היא שמשמעות הפסוק היא: אם אשכח ירושלים, תיבש ידי הימנית (תיעשה משותקת), וכי משחק המילים בין הפועל "שכח" במשמעות "לאבד זיכרון" לבין הפועל "שכח" במשמעות "יבש" נעשתה כאמצעי פואטי (היסטורית, אלה היו שני פעלים שונים). (David Steinberg, History of the Ancient and Modern Hebrew Language)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

שִׁכֵּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיכח
שורש וגזרה ש־כ־ח, גזרת שלמים
בניין פִעֵל
  1. הביא לשכחה של דבר-מה.
    • "שִׁכַּח יְהוָה בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת" (איכה ב, פסוק ו)

סימוכין[עריכה]

  1. אברהם אבן שושן, המילון החדש, הוצאת עם עובד, 2000