שכח

שָׁכַח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שכח
שורש וגזרה	ש־כ־ח, גזרת השלמים
בניין	פָעַל קל

1. איבד זיכרון, חדל לדעת דבר שידע בעבר.

   • ”וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ“ (בראשית מ, פסוק כג)
   • ”וּלְעוֹלְמֵי-עַד לֹא-אֶשְׁכַּח אֶת-מַבָּטָהּ, וּבַכֹּל פָּנֶיהָ הָעֲצוּבִים אֶרְאֶה, לֹא יַרְפּוּנִי רָגַע.“ (ביום סתיו, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • אולי ראית את המפתחות של המכונית? שכחתי איפה הנחתי אותם.
   • לפני שנפרדנו, היא אמרה לי דבר שלא אשכח לעולם.

2. לשון המקרא יבש, נבל, קמל

   • ”אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי“ (תהילים קלז, פסוק ה)

גיזרון

משמעות 1

ייתכן שיש קשר בין הפועל "שכח" בעברית לבין הפועל "שְכַח" בארמית ו"שכח" באוגריתית, שמשמעותם מצא.

משמעות 2

הבנה זו של הפועל "שכח" בספר תהילים מבוססת על הפועל "תֿכח" באוגריתית (ש שמקורה באות הפרוטו־שמית תֿ), שמשמעותו: יבש, נבל או קמל. ההנחה הרווחת כיום במחקר היא שמשמעות הפסוק היא: אם אשכח ירושלים, תיבש ידי הימנית (תיעשה משותקת), וכי משחק המילים בין הפועל "שכח" במשמעות "לאבד זיכרון" לבין הפועל "שכח" במשמעות "יבש" נעשתה כאמצעי פואטי (היסטורית, אלה היו שני פעלים שונים).

צירופים

• שכח את עצמו
• שכח מזה
• שגר ושכח
• סלח אבל לא שכח

נגזרות

• שיכחון
• שכחה
• שכחן
• שכוח
• אולי שכיח^{[דרוש מקור]}

ניגודים

• זכר
• מצא

תרגום

אנגלית: forget‏‏‏‏ גרמנית: vergessen‏‏‏‏ ספרדית: olvidó‏‏‏‏

ערבית: نَسِيَ‏‏‏‏ רוסית: забыл‏‏‏‏

שכח ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	שׁ־כ־ח ב
בניין

1. [ארמית] אַשְׁכַּח מצא

צירופים

• דוק ותשכח

נגזרות

• שכיח

שִׁכֵּחַ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שיכח
שורש וגזרה	ש־כ־ח, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. הביא לשכחה של דבר-מה.

   • ”שִׁכַּח יְהוָה בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת“ (איכה ב, פסוק ו)