מזכרת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַזְכֶּרֶת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזכרת
הגייה* mazkeret
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ז־כ־ר
דרך תצורה משקל מַקְטֶלֶת
נטיות ר׳ מַזְכָּרוֹת
מזכרות (2) לתיירים ממדינות שונות; מלמעלה בכיוון השעון: בניין האמפייר סטייט בניו יורק, המגדל הנטוי בפיזה, משמר המלכה בלונדון, ומגדל אייפל בפריז.
  1. לשון המקרא זכרון.
    • ”כִּי-מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן.“ (במדבר ה, פסוק טו)
    • "לי כל גל נושא מזכרת מן הבית מן החוף / מן העצים יפי צמרת שלכת בת חלוף" (רותי, מאת חיים חפר)
  2. חפץ בעל ערך סנטימנטלי, שנועד לעורר את זכרון בעליו ולהציף אצלו רגשות אבודים ונשכחים.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הנ"ל: יתכן שמדובר בפועל בלשון נקבה כמו מזכירה.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מזכרת
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מזכרת


השורש זכר

השורש ז־כ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ז־כ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל זָכַר זוֹכֵר

(ב׳ פעוּל: זָכוּר)

יִזְכֹּר זְכֹר לִזְכֹּר
נִפְעַל נִזְכַּר נִזְכָּר יִזָּכֵר הִזָּכֵר לְהִזָּכֵר
הִפְעִיל הִזְכִּיר מַזְכִּיר יַזְכִּיר הַזְכֵּר לְהַזְכִּיר
הֻפְעַל הֻזְכַּר מֻזְכָּר יֻזְכַּר -אין- -אין-
פִּעֵל -אין־ -אין־ -אין־ -אין־ -אין־
פֻּעַל -אין־ -אין־ -אין־ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין־ -אין־ -אין־ -אין־ -אין־



השורש זכ"ר בא משורש זק"ר. זכרות היא האיבר המזדקר. זכר הוא מי שמזדקר לו. "זכר ונקבה ברא אותם". הוא עם איבר חיצוני מזדקר, היא עם איבר פנימי. בתלמוד מדובר על "זכרותו של קומקום" והכוונה לזרבובית. בבבל הקימו את הזיקורת - בנין מזדקר, בצורה כללית של איבר מין זיכרי. עד היום, בעלי המלאכה מדברים על "זכר" ו"נקבה" כשהם מתייחסים לחלק דמוי פין ולחלק דמוי אום.

הטענה שזכר מהמילה "לזכור", "זכרון" אין לה על מה שתסמוך. חז"לינו ניסו לטשטש את הבוטות והישירות של הלשון המקראית, וטענו כי "זכר" הוא "זכור בשם" ו"נקבה" היא "נקובה בשם". אין זה אלא נסיון טשטוש פוריטני.