לדלג לתוכן

אח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק במילה. לערך העוסק בראשי התיבות; ראו א"ח.
יש להוסיף לדף זה את הערך: אָח (מילת קריאה).

אָח א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אח
הגייה* akh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ח־י/ה
דרך תצורה נוטה על משקל קְטִי
נטיות אֲחִי־ או אַח־; ר׳ אַחִים, ר׳ אֲחֵי־; כ׳ אָחִי, אָחִיךָ, אֲחִיכֶם, אַחַי, אַחֶיךָ, אֶחָיו, אֲחֵיכֶם
  1. לשון המקרא קרוב משפחה החולק בדמות האב או האם.
  2. לשון המקרא בהשאלה: פרט מאותה קבוצת השתייכות.
    • ”וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל-אָחִיו אֶל-הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים.“ (שמות כה, פסוק כ)
  3. מי שמקצועו ועיסוקו טיפול בחולים או ככח עזר בבתי חולים.
    • בין מקצועות הרפואה השונים המשמשים בבתי חולים עובדים גם אחים.


גזרון

[עריכה]
  • מקביל לשפות שמיות נוספות: אכדית: aḫu; אוגריתית: 𐎀𐎃 (אַחֿ);[1] פיניקית: 𐤀𐤇‎ (אח);[2] ארמית: אַחָא; ערבית: أَخ (אַח'); געז: እኍ (אֵחֻ). ככל הנראה מפרוטו-שמית ʔaḫw.
  • צורת הרבים אַחִים; בעברית חדשה צורה נבדלת אַחָאִים לאחים ואחיות יחד (siblings‏‏‏‏).

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לוחות UT 49 II, 49 V, 49 VI, 51 V, 51 VI, 75 II
  2. KAI 19, 47 ‏(הקיפוסים של מלקרת)

אָח ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אח
הגייה* akh
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אַחִים; אַח־
אח בוערת באמצעות נפט.
  1. לשון המקרא תנור חימום, מתקן לחימום החדר באמצעות דלק.
    • ”וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת. וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל־הָאָח עַד־תֹּם כָּל־הַמְּגִלָּה עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הָאָח.“ (ירמיהו לו, פסוקים כבכג)
    • בחורף מומלץ להדליק את האח.

גיזרון

[עריכה]
  • מופיעה במקרא שלוש פעמים בלבד, כולן בצמד הפסוקים לעיל.
  • המילה אינה קיימת בשפות שמיות וכנראה מקורה מצרי - "עח" שימשה במצרים-הקדומה בהוראת כלי לבישול, טיגון ופולחן.[1] השוו, אֲחְ-תְ ꜣḫ.t בהוראת אש.[דרוש מקור][מפני ש...]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • התלמוד דן בגזרון המילה אח וכותב שנובע מכך שהעצים נדלקים באחווה והקטן מדליק את הגדול (שבת כ.)

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קמין
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחים

אֹחַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוח
הגייה* oakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֹחִים
אוח מצוי
  1. מין עוף דורס לילה, השייך לסוג Bubo.
    • ”וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם“ (ישעיהו יג, פסוק כא)

גיזרון

[עריכה]
  • אונומטופאית. מילה יחידאית במקרא. אכדית: הֻאַ ḫū’a - עוף לילי.
  • בתרגום יונתן, "אוֹחִין" - "וְיִשרְיָן תַמָן תָמוָן וְיִתמְלוֹן בָתֵיהוֹן אוֹחִין". (תרגום לישעיה יג,כא‏)
  • רסע"ג ,יונה אבן ג'נאח, רד"ק ובעקבותיהם בן יהודה פירשו 'אוח' בהוראת: נמיה, בן יהודה הוסיף כי: "גזניוס, פירסט ואחרים פרשו שהוא עוף הדורס הנקרא בגרמנית": (Eule) , וגם (Uhu,בהגיית אֻחֻ!) - שניהם בהוראת סוגי ינשוף.

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אוח
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Bubo
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוח

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לוי יצחק רחמני, ערך "אָח", בתוך: אנציקלופדיה מקראית א' (אב–אתרים), מוסד ביאליק, 1950, עמ' 194