תנור

תַּנּוּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תנור
הגייה^*	tanur
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ו־ר
דרך תצורה	משקל תַּקְטוּל, בהיקש לגזרת חפ"ן
נטיות	ר׳ תַּנּוּרִים

לשון המקרא מתקן לחימום לצורך אפיה ובישול, לעיבוד חומרים ולחימום הסביבה.
- ”וְכָל־מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל־נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל־מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה.“ (ויקרא ז, פסוק ט)
- ”כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמוֹ תַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד-חֻמְצָתוֹ.“ (הושע ז, פסוק ד)
- ”כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר...“ (מלאכי ג, פסוק יט)
- ”תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְכַמּוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְאָפָה בוֹ, הַפַּת מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין טַעַם כַּמּוֹן, אֶלָּא רֵיחַ כַּמּוֹן.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה ד)

קרוב אל נור -אש.
המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל: אכדית 𒋾𒂟 tinûru, ערבית تَنُّورٌ (תַּנּוּרֻן), ארמית ܬܰ݁ܢܽ݁ܘܪܳܐ (תַּנּוּרָא). מילה משותפת ישנה גם בפרסית: 𐫤𐫗𐫇𐫡.‏^[1]

מכשיר לבישול ולאפיה

מכשיר לחימום הסביבה

ערך בוויקיפדיה: תנור

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תנורים