שתיה

שְׁתִיָּה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שתייה
הגייה^*	shtiya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ש־ת־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ שְׁתִיּוֹת; שְׁתִיַּת־, ר׳ שְׁתִיּות־

נערה שותה

בליעת נוזל דרך הושט באופן רצוני, בדרך כלל מתוך כלי קיבול כלשהו, כגון כוס.
- ”וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ.“ (אסתר א, פסוק ח)
- שתיית יין היא אחת ההנאות בחיים.
בפרט צריכת אלכוהול.
- הבטחת שתפסיק עם השתייה, אתה פוגע בבריאותך!
משקה ומשקה חריף בפרט.
- יש להביא שתייה אל הטיול במדבר כדי להימנע מסכנת התייבשות.
[סלנג, צבא] בחלק מהיחידות: פריסה; אירוע חגיגי, בו מוגש אוכל ונאמרים דברים.
- אני הולך לארגן שתיית שחרור, כמו שלא ראית בחיים.

ערך בוויקיפדיה: שתייה

דבר המשמש בסיס לדבר מה אחר; יסוד.
- ”הם הם מראות שתיָה לנפשי, צורות יסוד, שנתנו לי משמים חנם [...].“ (ספיח, מאת ח"נ ביאליק, 1923, באתר מאגרים)