שית

שַׁיִת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שית
הגייה*	shayit
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קַיִל
נטיות	ס"י שִׁית-, שלו: שִׁיתוֹ, שלכם: שִׁיתְכֶם, שלה: שִׁיתָהּ, הפסק: שָׁיִת

1. לשון המקרא בא לעולם בלוויית שמיר אַחַד מִינֵי הַקּוֹצִים הַמֻּזְכָּרִים בַּמִּקְרָא.

   • "בַּחִצִּים וּבַקֶּשֶׁת יָבוֹא שָׁמָּה: כִּי שָׁמִיר וָשַׁיִת תִּהְיֶה כָל-הָאָרֶץ" (ישעיהו ז, פסוק כד)
   • "חֵמָה אֵין לִי: מִי יִתְּנֵנִי שָׁמִיר שַׁיִת, בַּמִּלְחָמָה-אֶפְשְׂעָה בָהּ, אֲצִיתֶנָּה יָּחַד" (ישעיהו כז, פסוק ד)
   • "הוֹי, הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת-לֵב!/ הַשָּׁמִיר, הַשָּׁיִת. / בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב. / בַּשָּׁמַיִם עָיִט" (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • "יָמִים לְלֹא בַּיִת, / יָמִים לְלֹא חֲבֵרִים. / לֹא דֶּשֶׁא – רַק שַׁיִת, / גְּבָעוֹת, עֲמָקִים, וְהָרִים." (מִי יָדִע שֶׁכָּךְ יִהְיֶה, מאת עוזי חיטמן)

גיזרון

• מן המקרא.

מידע נוסף

• יש הטוענים כי השם שית מכוון לסוג הצמח שברק כפי שמוכר בימינו.