לדלג לתוכן

שישו ושמחו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שִׂישׂוּ ושׂימְחוּ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שישו ושימחו
הגייה* sisu vesimkhu
חלק דיבר
מין
שורש שׂ־ו־שׂ; שׂ־מ־ח
דרך תצורה צרף
נטיות י׳ שִיש ושְמח, נ׳ שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי
  1. מעין ברכה בהוראת "מהרו -לשמוח"!
    • שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת אֱדוֹם יושבתי [יוֹשֶׁבֶת] בְּאֶרֶץ עוּץ גַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס תִּשְׁכְּרִי וְתִתְעָרִי“ (איכה ד, פסוק כא)
    • "שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה . וּתְנוּ כָּבוֹד לַתּוֹרָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִכָּל סְחוֹרָה . מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרָה" ( מבוסס על הפיוט שמחברו לא ידוע).
  2. בהשאלה: אירוע לא צפוי או לא נעים
    • אשתו הג'ינג'ית של הפוליטקאי המתחיל עשתה לו "שישו-ושימחו" כשגילתה על הרומן שלו עם מזכירתו הצעירה והבלונדינית.

גזרון

[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. בקצרה: הגיזרון מסביר את פירוש הפועל שש ולא את מקור הצירוף.

  • במקורו שורש ש-ו-ש המקראי מופיע בהוראת "החפזות" או ריצה מלאת חיוּת", השוו לביטוי "שש אליי קרב" (ומכאן,כעבור זמן נשתיירה הוראת הפועל במשמעות: "שמחה") להלן דוגמאות לשורש ש-ו-ש במקרא: מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים, מִרְעֵה עֲדָרִים“ (ישעיהו לב, פסוק יד) יָשִׂישׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם, לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם“ (דברים כח, פסוק סג) . ”יַחְפְּרוּ בָעֵמֶק וְיָשִׂישׂ בְּכֹחַ“ (איוב לט, פסוק כא) . ניתן למצוא תעוד ספרותי לנגזרות השורש ש-ו-ש הלקוחים מן העברית הפיוטית של ימי הביניים בצורות: "בשיש" שהוראתן מקבילה ל: "עליצות". ואצל הפייטן ניסי אלנהרואני שכותב "שוש בשיש ישיש משוש איווים".
  • לפיכך מבחינה מילולית הביטוי: 'שישו ושמחו' מורה על: 'שישו' בהוראת 'היחפזו' + 'לשמח' .

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שישו ושמחו