מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לקח לתוך פיו כדי לבחון את הטעמו.
- ”...וַיַּגֶּד־לוֹ יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כד)
- ”הֲלֹא־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן; וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם־לוֹ.“ (איוב יב, פסוק יא)
- טעמתי מן התבשיל כדי לדעת אם יש צורך בתיבול נוסף.
- בהשאלה: התנסה בהרגשה או במצב מסוים.
- ”טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְהוָה; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.“ (תהלים לד, פסוק ט)
- ”טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ; לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ.“ (משלי לא, פסוק יח)
- אכדית: temu; ארמית: טְעַם; ערבית: טַעִמַ.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
טעם
|
| הגייה* |
taam
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ט־ע־ם
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ טְעָמִים; טַעַם־, ר׳ טַעֲמֵי־
|
- תחושה הנוצרת בפה מתוך תגובה לכימיקלים שבמזון או במשקה, כגון מתיקות, חמיצות, מרירות וכדומה.
- ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם, אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה, וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר, וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת; וְהָיָה טַעְמוֹ, כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא, פסוק ח)
- ”הֲיֵאָכֵל תָּפֵל, מִבְּלִי־מֶלַח; אִם־יֵשׁ־טַעַם, בְּרִיר חַלָּמוּת?“ (איוב ו, פסוק ו)
- ” כי ר' יצחק לא ידע גם טעם היין, מלבד יין קידוש והבדלה, והוא היה יושב כל היום בבית-המדרש ועוסק בתורה.“ (הקדיש, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- נמוק, סיבה, הגיון.
- ”חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו; מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם.“ (משלי כו, פסוק טז)
- ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה טַּעַם, הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ד, משנה ג)
- ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֶן נַנָּס, אֲבָל אֵין הַטַּעַם כִּדְבָרָיו, שֶׁכָּל הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, קָרַב בַּמִּדְבָּר.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ד, משנה ג)
- כוחות המשטרה סגרו את הרחובות הסמוכים לארוע מטעמי בטחון.
- הרגשה, חוויה, התנסות במצב מסוים.
- ”וישב וחי בסגופים ותעניתים, ולא טעם טעם עולם-הזה מימיו, והיה יושב, פרוש ונזיר, ועוסק בתורה.“ (לא תחמוד, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- טעמתי את טעם ההצלחה.
- בהשאלה: היכולת להחליט אם דברים מתאימים, אם הם מאיכות טובה וכד'.
- [דקדוק] הדגשת ההגייה של הברה מסוימת במילה.
- הטעם במילה "טעם" הוא בהברה הראשונה.
- 2. מקבילה בארמית: טְעֵם – צו.
(5)
 ערך בוויקיפדיה: טעם |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
t'em
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ט־ע־ם
|
| דרך תצורה |
משקל קְטֵל
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא [ארמית] צו, פקודה
- ”אַנְתְּ מַלְכָּא שָׂמְתָּ טְּעֵם דִּי כָל-אֱנָשׁ דִּי-יִשְׁמַע קָל קַרְנָא מַשְׁרֹקִיתָא קַתְרוֹס שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין וְסוּפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד לְצֶלֶם דַּהֲבָא.“ (דניאל ג, פסוק י)
- ”וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יְהַשְׁנֵא פִּתְגָמָא דְנָה יִתְנְסַח אָע מִן בַּיְתֵהּ וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלֹהִי וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל דְּנָה.“ (עזרא ו, פסוק יא)
- מקבילה למילה העברית טַעַם לעיל (הגדרה שנייה), בעיקר בצירוף מטעם.
ערך בוויקיפדיה: טעם