מרק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מָרָק[עריכה]

במקורות מָרַק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מרק
הגייה* marak
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ר־ק
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ מְרָקִים; מְרַק־, ר׳ מִרְקֵי־; כ׳ מְרָקוֹ, מְרָקָיו
מרק
  1. לשון המקרא מאכל נוזלי העשוי מרכיבים שונים. בדרך כלל מרק הוא תבשיל שבו רכיבים כגון בשר, עוף, ירקות וקטניות מתבשלים לאורך זמן בתוך מים או בנוזל אחר, והוא מוגש חם, לרוב בתחילת הארוחה או אחרי המנה הראשונה. יש גם מרקים קרים ומרקים המשמשים לקינוח.
    • במסעדה זו מגישים בכל יום מְרקים שונים: מָרק כתום, מְרק בצל, מְרק עגבניות, מְרק עדשים וּמְרק עוף.
    • בערב חורף קר אין כמו קערת מרק מהביל לארוחת הערב.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה לראשונה במקרא, בסיפור גדעון: ”וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי עִזִּים וְאֵיפַת קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר, וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל תַּחַת הָאֵלָה וַיַּגַּשׁ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת הַמָּרַק שְׁפוֹךְ, וַיַּעַשׂ כֵּן.“ (שופטים ו, פסוקים יטכ), וכמו כן בספר ישעיהו: ”הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ, הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר ופרק (וּמְרַק) פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.“ (ישעיהו סה, פסוק ד). בשל ההקשר לבשר בשני המופעים, נהוג לפרש את המילה 'מרק' במקרא כ'רוטב הבשר' (עפ"י מילון קדרי) או כ'תבשיל נוזלי העשוי בשר' (עפ"י מילון קאהלר ובאומגרטנר). במשמעות דומה קיימת מילה ערבית مرق.
  • בספר השורשים לרד"ק, המילה מרק מקושרת לפועל לְמָרֵק: "וכן נקרא למים שנתבשל בהם הבשר מָרָק לפי שיש בו מריקת הבשר" (הכוונה כנראה לשטיפה או צחצוח במים). לעומתו, רוביק רוזנטל טוען כי אין קשר בין המילים למרות שורשן המשותף.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מרק
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרק

מֵרֵק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין
  1. שפשף גוף בחזקה להסיר זוהמתו אף הבלועה בתוכו. או לעשותו חלק ומבריק.
    • ”וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם“ (ויקרא ו, פסוק כא)
    • ”אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת“ (ירמיהו מו, פסוק ד)
    • אבל מי שמחלל שם שמים אין בו כח לא לתשובה לתלות ולא ליסורין למרק ולא ליום הכפורים לכפר אלא תשובה ויסורין תולה ומיתה ממרקת עמהן אבות דרבי נתן פרק כט ”"“ (בבלי, מסכת יומאדף פו, עמוד א)
    • אמר נתן מפני מה נתעכב משה כל ששת ימים ישרה עליו כבוד בשביל למרק כל אכילה ושתיה שבמעיו עד שיתקדש ויהיה כמלאכי השרת אבות דרבי נתן (הוספות) פרק א ”"“ (בבלי, מסכת יומאדף ד, עמוד ב)
  2. לשון חז"ל בהשאלה: סיים פעולה. השלים את החסר במלאכה.

גיזרון[עריכה]

  • 1. משמעות הפעולה בויקרא ו' תלויה בפרשנות יש מפרשים שפשוף ויש מפרשים שטיפה היטב (ותלויה במחלוקת הלכתית בזבחים צב) והוא תנייני משורש ר־י־ק כמו הריק.
  • 2. לפי חלק מהפרשנים המילה באה בהשאלה ממירוק כלי (רמב"ם) ומובאות רבות בחז"ל מתאימות לפירוש זה. לדעת אחרים לשון הרקה שבפעולתו שופך ומרוקן דם הקרבן מגופו (הון עשיר).

פרשנים מפרשים[עריכה]

ויקרא ו'

  • תרגום יונתן: וְאִין בְּמָנָא דִנְחָשָׁא תִּתְבַּשֵׁל וְיִסְתְּפַן בְּגַרְגִישְׁתָּא וְיִשְׁתְּטִיף בְּמוֹ - ואם בכלי נחושת תתבשל וישופשף בגוש אדמה וישתטף במים.
  • רש"י ואב"ע: ומורק: לשון "מרקו הרמחים" להוציא בליעתו כי המ"ם שורש.
  • הכתב והקבלה: ומרק. (א) לשון ההרקה, להוציא מה שבלוע בו. כמו ואת המרק שפוך (שופטים) ומרק פגולים כליהם (ישעיה מ"ה), ונקראו המים שנתבשל בהם הבשר מָרָק, לפי שיש בו מריקת הבשר, וכן תמרוקי נשים שמריקין הזוהמא מן הבשר, גם מרקו הרמחים שיוציאום מתעריהן, גם נחושת מרוק שהוציא ממנו העפרורית והוא נחשת טוב, ויאמר כאן על הוצאת הבלוע בו ואין זה אלא ע"י הגעלה בחמין (רנ"ו), (ב) וי"א תמצית שרש מרק הוא חרירה ובשול.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

מובאות נוספות[עריכה]

  • ”כל ידות הכלים שהכניסן שלא כדרכן או שהכניסן כדרכן ולא מרקן או שמרקן ונשברו הרי אלו חוצצין“ (משנה, מסכת מקוואותפרק י, משנה א) על פי הנ"ל בפירוש המילה כאן נחלקו י"מ לשון שטיפה וי"מ לשון גמר ההכנסה (רמב"ם ור"ש מקוצי).

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. במקום הצורה הרגילה מֻרַק כיון שהרי"ש אינה מקבלת דגש

מָרַק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין
  1. לשון חז"ל צחצח וניקה.

גיזרון[עריכה]

  • צורת הפועל הקל בלשון חז"ל המשמעות כלשון התורה מֵרֵק במקרא מופיעה הנגזרת מָרוּק

ניגודים[עריכה]

מֶרֶק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): חומר גמיש העשוי להחלקה של משטחים ולאטימת חריצים
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון[עריכה]

  • מן הפועל מרק שמשמעו לצחצח או להחליק


תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מרק (חומר)