קמח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: קַמָּח.
קֶמַח[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קמח |
| הגייה* | kemakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־מ־ח |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ קְמָחִים, קִמְחֵי־ |
- גרגרים של תבואה, ובפרט דגן, שנטחנו לאבקה.
- ”וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל־שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת – לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.“ (בראשית יח, פסוק ו)
- ”וַיְהִי לֶחֶם־שְׁלֹמֹה, לְיוֹם אֶחָד; שְׁלֹשִׁים כֹּר סֹלֶת, וְשִׁשִּׁים כֹּר קָמַח.“ (מלכים א׳ ה, פסוק ב)
- ”קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח...“ (ישעיהו מז, פסוק ב)
- ”נֶאֱמָנִין עַל הַחִטִּין, וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַקֶּמַח וְלֹא עַל הַפַּת.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ח, משנה ג)
- ”וְאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִיּוֹת עַד פִּיהֶם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף; אֵינוֹ מֵבִיא, לֹא מִפִּיהָ, מִפְּנֵי הַקְּמָחִין; וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ, מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ח, משנה ז)
גיזרון[עריכה]
- המילה קיימת בשפות שמיות נוספות - אוגריתית: 𐎖𐎎𐎈 (קמח), סורית: ܩܲܡܚܵܐ (קַמְחָא), ארמית: קַמְחָא, אכדית: qēmu כולם בהוראת: קמח. כמו כן קרוב לערבית: قَمْح (קַמְח) – חיטה, ולגעז: ḳemiḥi) ቀምሕ) – קטנית. השערת החוקרים שמקור המילה מפרוטו־שמית: qamḥ.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
́
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: קמח |
קִמַּח (גם: קִמֵּחַ)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קימח |
| שורש וגזרה | ק־מ־ח, גזרת השלמים |
| בניין | פיעל |
- פיזר קמח על דבר מה.
- הטבח קימח את הכתיתה, ואחר כך טבל אותה בבלילה.
גיזרון[עריכה]
- גזירת פועל מן קֶמַח לעיל.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: flour