מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: קַמָּח .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קמח
הגייה *
ke makh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ק־מ־ח
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ קְמָחִים, קִמְחֵי־
קמח תפוחי אדמה
גרגרים של תבואה , ובפרט דגן , שנטחנו לאבקה .
”וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל־שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת – לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.“ (בראשית יח , פסוק ו )
”וְלָאִשָּׁה עֵגֶל־מַרְבֵּק בַּבַּיִת, וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ; וַתִּקַּח־קֶמַח וַתָּלָשׁ, וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת.“ (שמואל א׳ כח , פסוק כד )
”כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר; כִּדְבַר יהוה, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ.“ (מלכים א׳ יז , פסוק טז )
”קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח ...“ (ישעיהו מז , פסוק ב )
”נֶאֱמָנִין עַל הַחִטִּין, וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַקֶּמַח וְלֹא עַל הַפַּת.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ח, משנה ג )
”וְאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִיּוֹת עַד פִּיהֶם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף; אֵינוֹ מֵבִיא, לֹא מִפִּיהָ, מִפְּנֵי הַקְּמָחִין ; וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ, מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ח, משנה ז )
המילה קיימת בשפות שמיות נוספות - אוגריתית: 𐎖𐎎𐎈 (קמח), אכדית: qēmu , סורית: ܩܲܡܚܵܐ (קַמְחָא), ארמית: קַמְחָא , כולם בהוראת: קמח. כמו כן קרוב לערבית: قَمْح (קַמְח) – חיטה, ולגעז: ḳemiḥi) ቀምሕ ) – קטנית. השוו גם מצרית: qemḥu - לחם העשוי מקמח משובח.[1] השערת החוקרים שמקור המילה מפרוטו־שמית: qamḥ.
小麦粉 (תעתיק: komugi-ko)
طحين (תעתיק: טַחִין)
פולנית: mąka
פורטוגלית: farinha
פינית: jauho
פרסית: آرد (תעתיק: אָרְד)
צ'כית: mouka
צרפתית: farine
קוריאנית: 밀가루 (תעתיק: milgaru)
רומנית: făină
רוסית: мука (תעתיק: muká)
שוודית: mjöl
תאילנית: แป้ง (תעתיק: bpɛ̂ɛng)
́
ערך בוויקיפדיה:
קמח תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
קמח
קִמַּח (גם: קִמֵּחַ)[ עריכה ]
פיזר קמח על דבר מה.
הטבח קימח את הכתיתה, ואחר כך טבל אותה בבלילה.
גזירת פועל מן קֶמַח לעיל.
↑ E.A Walis Budge, Egyptian Hieroglyphic Dictionary, London 1920, pp. 771