מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צלם
הגייה *
tse lem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
צ־ל־ם
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ צְלָמִים; כ׳ צַלְמִי, צַלְמוֹ [1]
צלם האליל בעל .
לשון המקרא מראה פנים או גוף של דמות.
”וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת“ (בראשית ה , פסוק ג )
לשון המקרא חומר גלם המגולף לפי צורה , וצורת אדם בפרט, ששימש לעבודת אלילים .
”וַעֲשִׂיתֶם צַלְמֵי טְחֹרֵיכֶם וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם הַמַּשְׁחִיתִם אֶת-הָאָרֶץ וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד...“ (שמואל א׳ ו , פסוק ה )
”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.“ (עמוס ה , פסוק כו )
”וַיָּבֹאוּ כָל-הָעָם בֵּית-הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ וְאֶת-מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת-צְלָמָיו שִׁבֵּרוּ וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת.“ (דברי הימים ב׳ כג , פסוק יז )
”הַמּוֹצֵא שִׁבְרֵי צְלָמִים , הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים; מָצָא תַבְנִית יָד אוֹ תַבְנִית רֶגֶל, הֲרֵי אֵוּ אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁכַּיּוֹצֵא בָהֶן נֶעֱבָר.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ב )
לשון המקרא [לא בשימוש] חושך, אפלה.
”אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם“ (תהלים לט , פסוק ז )
ארמית: צְלַם; אכדית: צלמִיַה ṣalmīya או צַלמֻ ṣalmu 'צלם, תדמית'.
השורש צלם קרוב אל צלל, צֵל[ 1] : במקור צֶלֶם של דמות הוא צֵל של דמות[ 2] (צֵל של דבר משרטט את צורתו). המשמע המקורי 'צל, חושך' עדיין קיים במקרא: משמע 3 'חושך' לעיל (כמו בפסוק בתהלים).
קשר זה בין צל-דמיון הוא עתיק ולכן 'צלם' במשמע צל\חושך גם קיים בשפות שמיות אחרות: אכדית צַלַמֻ ṣalāmu 'נהיה חשוך', ערבית ظَلام (טַ'אלַם = צַאלַם) 'חושך'[ 3] , אוגריתית ẓlmt (=צלמת) 'חושך'[ 4] [ 5] .
↑ מילון יסטרוב .
↑ ראו גם שַדָּ"ל על בראשית א כו (ג) : "מילת צלם נגזרת מן צל (וכמו שכתב גם Bochart), כי כן הצל מצייר צורה אשר היא בדמיון הגוף"
↑ ערבית ظ (ט') ← עברית צ, האות המשותפת בקדם-שמית: ṱ
↑ התאמת עיצורים בין עברית-אוגריתית: A Grammar of the Ugaritic Language (Handbook of Oriental Studies Handbuch der Orientalistik), Daniel Sivan, page 36
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 987
עברית חדשה יצר תמונה באמצעות חדירה של אור דרך נקב זעיר, וקליטת רישומו על רכיב הרגיש לכך.
בטיול האחרון צילמתי בעיקר נופים.
היום כל ילד קטן יכול לצלם את עצמו צילום סלפי בעזרת מכשיר סמארטפון.
היום מבקשים בכל מקום לצלם את תעודת הזהות לצורך תיוק במסמכים.
בהשאלה: לשמר את מה שרואים כמו תמונה בראש.
יש לו זכרון פונימינלי, כל תמונה שהוא רואה, הוא מצלם , ויכול לתאר אחר כך לפרטי פרטים.
עברית חדשה משורש מקראי, אכן השימוש בשורש כפועל נמצא כבר בלשון חז"ל בארמית ”לצלומי גירי..לצלומי דיקולי“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף ס, עמוד ב ) במובן לצייר (לקישוט וייפוי חיצים, על סלים).
השורש צלם
השורש צ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
צ־ל־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
צִלֵּם
מְצַלֵּם
יְצַלֵּם
צַלֵּם
לְצַלֵּם
פֻּעַל
צֻלַּם
מְצֻלָּם
יְצֻלַּם
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִצְטַלֵּם
מִצְטַלֵּם
יִצְטַלֵּם
הִצְטַלֵּם
לְהִצְטַלֵּם
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צלם
הגייה *
tsalam
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
צ־ל־ם
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
נ׳ צַלֶּמֶת, ר׳ צַלָּמִים, צַלָּמֵי־
צלם אנגלי בסטודיו שלו, צילום אנונימי שנת 1850
מי שיוצר תמונות באמצעות מכשיר אופטי .
הדמות הכי חשובה בחתונה היא הצלם - זה אשר מנציח את החתונה במצלמתו.
מחידושי דוד ילין. השורש נבחר שכן הצילום מגלם בתוכו הן את הנצחת הדמות וצורה וכן אופן הצילום בימיו אשר כלל את ה"קופסה השחורה" - אשר דרשה חושך מוחלט [2] .
הצעתו של בן יהודה:'צייר אור' - לא נתקבלה.
ערך בוויקיפדיה:
צלם