שאר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שְׁאֵר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שאר
הגייה* sh'er
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־א־ר
דרך תצורה משקל קְטֵל
נטיות ר׳ שְׁאֵרִים, שְׁאֵרֵי־
  1. לשון המקרא מזון.
    • ”אִם-אַחֶרֶת, יִקַּח-לוֹ--שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע“ (שמות כא, פסוק י)
    • ”וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ וְאֶת עַצְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ “ (מיכה ג, פסוק ג)
  2. לשון המקרא (גנאלוגיה) קרוב משפחה.
    • ”וְאִם-אֵין אַחִים, לְאָבִיו--וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְיָרַשׁ אֹתָהּ“ (במדבר כז, פסוק י)
    • ”עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא“ (ויקרא יח, פסוקים יביג)
  3. לשון המקרא בשר.
    • ”הֲגַם-לֶחֶם, יוּכַל תֵּת; אִם-יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ“ (תהלים עח, פסוק כ)
    • גוף בעל חיים בשרו. ובהשאלה חיותו.
    • ”גֹּזְלֵי עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם וּשְׁאֵרָם מֵעַל עַצְמוֹתָם“ (מיכה ג, פסוק ב)
    • ”כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם“ (תהלים עג, פסוק כו)

גיזרון[עריכה]

  • כל המשמעויות לשון בָּשָֹר 1. י"מ בשמות כ"א קריבות בשר ואף המפרשים מזון הוא המעמיד את גופה ובשרה (אבן עזרא וקושר גם למשארת) 2. במקור הכוונה היא בשרך הוא (לעיתים הכוונה דווקא לאשתו של אדם כדברי חז"ל שארו זו אשתו)
  • אוגריתית - שאר 𐎌𐎛𐎗 בהוראת בשר, נגזרת של תיבת אשר ảṯr בהוראת שארית. בתעודות אוגריתיות מצוי המשפט ("אפר דמר אשרה", ʕpr ḏmr ảṯrh) בהוראת "(ה)אפר מגן (על) שאר (הבשר)" [1]. בלשון אכדית - אשרו ašru היה כינויים של האיזורים המקודשים. ראו אשרה.
  • ערבית שְׂאִיר سائر בהוראת - שאר,שארית.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 124 : ảṯr

שָׁאַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שאר
שורש וגזרה שׁ־א־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. קיים במקום מתוך הכלל שהסתלק.
    • ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן “ (שמואל א׳ טז, פסוק יא)

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

שְׁאָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שאר
הגייה* sh'ar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־א־ר
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. מעט שעודנו בנמצא.
    • ”לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר “ (ישעיהו יא, פסוק יא)
    • ”וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד “ (ישעיהו יד, פסוק כב)
    • ”בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ“ (אסתר ט, פסוק יב)
    • ”הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם“ (עזרא ג, פסוק ח)
    • "שֶׁבְּכָל הַלֵּילות אָנוּ אוכְלִין שְׁאָר יְרָקות - הַלַּיְלָה הַזֶּה (כולו) מָרור" (הגדה של פסח)
  2. מה שנוסף על הכלל.

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה במקרא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]