מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שאר
הגייה *
sh'er
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־א־ר
דרך תצורה
משקל קְטֵל
נטיות
ר׳ שְׁאֵרִים, שְׁאֵרֵי־
לשון המקרא מזון .
”אִם-אַחֶרֶת, יִקַּח-לוֹ--שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע“ (שמות כא , פסוק י )
”וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ וְאֶת עַצְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ “ (מיכה ג , פסוק ג )
לשון המקרא (גנאלוגיה) קרוב משפחה.
”וְאִם-אֵין אַחִים, לְאָבִיו--וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְיָרַשׁ אֹתָהּ“ (במדבר כז , פסוק י )
”עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא“ (ויקרא יח , פסוקים יב – יג )
לשון המקרא בשר.
”הֲגַם-לֶחֶם, יוּכַל תֵּת; אִם-יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ“ (תהלים עח , פסוק כ )
גוף בעל חיים בשרו. ובהשאלה חיותו.
”גֹּזְלֵי עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם וּשְׁאֵרָם מֵעַל עַצְמוֹתָם“ (מיכה ג , פסוק ב )
”כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם“ (תהלים עג , פסוק כו )
כל המשמעויות לשון בָּשָֹר 1. י"מ בשמות כ"א קריבות בשר ואף המפרשים מזון הוא המעמיד את גופה ובשרה (אבן עזרא וקושר גם למשארת ) 2. במקור הכוונה היא בשרך הוא (לעיתים הכוונה דווקא לאשתו של אדם כדברי חז"ל שארו זו אשתו)
אוגריתית - שאר 𐎌𐎛𐎗 בהוראת בשר , נגזרת של תיבת אשר ảṯr בהוראת שארית. בתעודות אוגריתיות מצוי המשפט ("אפר דמר אשרה", ʕpr ḏmr ảṯrh) בהוראת "(ה)אפר מגן (על) שאר (הבשר)" [1] . בלשון אכדית - אשרו ašru היה כינויים של האיזורים המקודשים. ראו אשרה .
ערבית שְׂאִיר سائر בהוראת - שאר,שארית.
מילים נרדפות [ עריכה ]
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 124 : ảṯr
קיים במקום מתוך הכלל שהסתלק.
”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן “ (שמואל א׳ טז , פסוק יא )
מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שאר
הגייה *
sh'ar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־א־ר
דרך תצורה
משקל קְטָל
נטיות
מעט שעודנו בנמצא.
”לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר “ (ישעיהו יא , פסוק יא )
”וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד “ (ישעיהו יד , פסוק כב )
”בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ“ (אסתר ט , פסוק יב )
”הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם“ (עזרא ג , פסוק ח )
"שֶׁבְּכָל הַלֵּילות אָנוּ אוכְלִין שְׁאָר יְרָקות - הַלַּיְלָה הַזֶּה (כולו) מָרור" (הגדה של פסח )
מה שנוסף על הכלל.
מילים נרדפות [ עריכה ]