שאר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שְׁאֵר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא מזון.
    • ”אִם-אַחֶרֶת, יִקַּח-לוֹ--שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע“ (שמות כא, פסוק י)
    • ”וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ וְאֶת עַצְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ “ (מיכה ג, פסוק ג)
  2. לשון המקרא (גנאלוגיה) קרוב משפחה.
    • ”וְאִם-אֵין אַחִים, לְאָבִיו--וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְיָרַשׁ אֹתָהּ“ (במדבר כז, פסוק י)
    • ”עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא“ (ויקרא יח, פסוקים יביג)
  3. לשון המקרא בשר.
    • ”הֲגַם-לֶחֶם, יוּכַל תֵּת; אִם-יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ“ (תהלים עח, פסוק כ)
    • גוף בעל חיים בשרו. ובהשאלה חיותו.
    • ”גֹּזְלֵי עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם וּשְׁאֵרָם מֵעַל עַצְמוֹתָם“ (מיכה ג, פסוק ב)
    • ”כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם“ (תהלים עג, פסוק כו)

גיזרון[עריכה]

כל המשמעויות לשון בָּשָֹר 1. י"מ בשמות כ"א קריבות בשר ואף המפרשים מזון הוא המעמיד את גופה ובשרה (אבן עזרא וקושר גם למשארת) 2. במקור הכוונה היא בשרך הוא (לעיתים הכוונה דווקא לאשתו של אדם כדברי חז"ל שארו זו אשתו)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: meat‏‏‏‏; flesh‏‏‏‏

שָׁאַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שאר
שורש וגזרה ש־א־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. קיים במקום מתוך הכלל שהסתלק.
    • ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן “ (שמואל א׳ טז, פסוק יא)

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏


השורש פעל
  • הערה: לקטגוריה זו עלולים להגיע ערכים שקטגוריית השורש שלהם לא הוסדרה כראוי!

ז.מ.נ.

שְׁאָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שאר
הגייה* sha'r
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. מה שקיים מתוך הכלל שכבר לא קיים.
    • ”לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר “ (ישעיהו יא, פסוק יא)
    • ”וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד “ (ישעיהו יד, פסוק כב)
    • ”בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ“ (אסתר ט, פסוק יב)
    • {{צט/תנ"ך|ושאר היהודים|
    • ”הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם“ (עזרא ג, פסוק ח)
    • "שֶׁבְּכָל הַלֵּילות אָנוּ אוכְלִין שְׁאָר יְרָקות - הַלַּיְלָה הַזֶּה (כולו) מָרור" (הגדה של פסח)
  2. מה שנוסף על הכלל.

גיזרון[עריכה]

  • כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

שְׂאֹר[עריכה]

  1. לשון המקרא (מזון) סוג של גורם התפחה. עיסת דגן שהחמיצה ביותר ואיתה מתפיחים בצק.
    • ”שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ.“ (שמות יב, פסוק יט)
    • ”בית שמאי אומרים שאור בכזית וחמץ בככותבת ובית הלל אמרים זה וזה בכזית“ (משנה, מסכת ביצהפרק א, משנה א)

גזרון[עריכה]

  • בלשונות אירופה: ("sauer" ;"sur" : סָ-וֶור) - מותסס,חמוץ.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: leaven‏‏‏‏

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מחמצת שאור