צבט
מראה
צָבַט
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | צבט |
שורש וגזרה | צ־ב־ט |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- תפס מעט בראשי האצבעות. אחז בקצה האצבעות.
- ”ויצבט לה קלי “ (רות ב, פסוק יד)
- ”בית הצביטה מקום שצובטו“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף כב, עמוד ב)
- תפס מעט בבשר אדם ולחץ בצורה מכאיבה.
- הוא היה כל כך חסר טאקט עד שהיא לא צבטה אותו מתחת לשולחן לא סתם את הפה.
- [עממי] נתן תחושה של כאב קל או ריגוש עדין.
- צובט את הלב לראות איך הוא קָמֵל.
גיזרון
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: pinch