צבט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צָבַט[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צבט
שורש וגזרה צ־ב־ט
בניין פָּעַל (קַל)
  1. תפס מעט בראשי האצבעות. אחז בקצה האצבעות.
  2. תפס מעט בבשר אדם ולחץ בצורה מכאיבה.
    • הוא היה כל כך חסר טאקט עד שהיא לא צבטה אותו מתחת לשולחן לא סתם את הפה.
  3. [עממי] נתן תחושה של כאב קל או ריגוש עדין.
    • צובט את הלב לראות איך הוא קָמֵל.

גיזרון[עריכה]

  • מקור הפועל במקרא.
  • קרובה למילה צְבָת בלשון חז"ל. וצֶבֶת במקרא. (ולפועל המקראי צבה[דרושה הבהרה]).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: pinch‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]