זרקא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זַרְקָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זרקא
הגייה* zarka
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
זרקא באות עברית
זרקא באות לועזית
טעמי המקרא

קיסריים: סוף פסוק (סלוק), אתנחתא (אתנח)


מלכים: זקף קטן, זקף גדול, סגולתא (סגול), שלשלת, טרחא (טפחא)


משנים (שרים): רביע (רביעי), זרקא, פשטא, יתיב, תביר


שלישים (פקידים): פזר, קרני פרה, תלשא (תלישא גדולה), אזלא גרש (אזלא), שני גרשין (גרשיים)


משרתים: שופר הולך (מונח), שופר מהופך (מהפך), מאריך (מרכא), תרי טעמי (מרכא כפולה), דרגא, אזלא (קדמא), תילשא (תלישא קטנה), ירח (ירח בן יומו


טעמים לא מנוגנים: געיא (מתג), מקף, פסק (פסיק)

  1. אחד מטעמי המקרא (מסומן ב־"~"). נחשב לאחד מהטעמים המשניים ("שרים") יחד עם הטעמים: רביע, פשטא, יתיב ותביר.
    • בהכנות לקריאת התורה לבר המצווה לומדים איך להגות את הטעם זרקא.
    • בצירוף "אל ניניו" יש זרקא מעל האות N האחרונה.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]