מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מקף
|
| הגייה* |
makaf; makef
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־ק־ף
|
| דרך תצורה |
משקל מַקְטָל
|
| נטיות |
ר׳ מַקָּפִים; מַקֵּפִים
|
- לשון ימי הביניים (דקדוק) קו קצר המחבר בין שתי מילים.
 ערך בוויקיפדיה: מקף |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מוקף
|
| הגייה* |
mukaf
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־ק־ף
|
| דרך תצורה |
משקל מֻקְטָל
|
| נטיות |
נ׳ מֻקֶּפֶת, ר׳ מֻקָּפִים, נ"ר מֻקָּפוֹת
|
- לשון חז"ל סגור מכל עבריו; נמצא במרכזו של אזור תחום.
- ”עֶשֶׂר נְטִיעוֹת [...] עֲשׂוּיוֹת שׁוּרָה וּמֻקָּפוֹת עֲטָרָה, אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק א, משנה ו)
- ”הַגִּנָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, מֻקֶּפֶת' גָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׁרָה טְפָחִים, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ“ (משנה, מסכת ערובין – פרק ב, משנה ה)
- ”כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה א)
- ”בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן“ (משנה, מסכת מידות – פרק א, משנה ח)
- ”הַדָּר עִם עַם הָאָרֶץ בֶּחָצֵר, וְשָׁכַח כֵּלִים בֶּחָצֵר, אֲפִלּוּ חָבִיּוֹת מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל, אוֹ תַנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת טהרות – פרק ח, משנה א)
- בינוני סביל מן הקיף המקראי.
ערך בוויקיפדיה: מקף