מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שִׁעֲשַׁע (גם: שִׁעֲשֵׁעַ)
[עריכה]- הֵסֵב עֹנֶג וְשִׂמְחָה, עָשָׂה שֶׁיֵּהָנֶה וְיַעֲלֹז.
- ”וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.“ (ישעיהו יא, פסוק ח)
- ”בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי; תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי.“ (תהילים צד, פסוק יט)
- לשון חז"ל מִלֵּא וְאָטַם.
- מן המקרא.
- 2. שעע-שוע, הלחם מן ארמית-יהודית מיסוד 'שֽׁעַע'בהוראת הנאה + 'שׁוּעַ' בהוראת אציל (כמו 'שועי-ארץ' , 'י+שוע' וכיו"ב ) . שֽׁעַע-שׁוּעַ בהוראת הנאה אצילית או הנאת האציל. (𐤀𐤓𐤍, מתוך מילון קליין)
שָׁעֳשַׁע (גם: שֹׁעֲשַׁע, שֻׁעֲשַׁע)
[עריכה]- הוּסַב לוֹ שַׁעֲשׁוּעַ, הִנּוּ אוֹתוֹ בְּדִיצָה וּבְתַעֲנוּגוּת.
- לשורש שׁעשׁ"ע מופע אחד בתנ"ך בבניין פועל.
