שעשע

שִׁעֲשַׁע (גם: שִׁעֲשֵׁעַ)

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שיעשע
שורש וגזרה	שׁ־ע־שׁ־ע, גזרת המרובעים
בניין	פיעל

[[קטגוריה: בניין פיעל]]

1. הֵסֵב עֹנֶג וְשִׂמְחָה, עָשָׂה שֶׁיֵּהָנֶה וְיַעֲלֹז.

   • ”בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי- תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי“ (תהילים צד, פסוק יט)
   • ”וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה“ (ישעיהו יא, פסוק ח)

2. לשון חז"ל מִלֵּא וְאָטַם.

   • "אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית? שהיא משעשעת את הלב ומהלכת את בני מיעים" (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת כלאיים, דף א', פרק א')

גיזרון

• מן המקרא.
• 2. שעע-שוע, הלחם מן ארמית-יהודית מיסוד 'שֽׁעַע'בהוראת הנאה + 'שׁוּעַ' בהוראת אציל (כמו 'שועי-ארץ' , 'י+שוע' וכיו"ב ) . שֽׁעַע-שׁוּעַ בהוראת הנאה אצילית או הנאת האציל. (𐤀𐤓𐤍, מתוך מילון קליין)

מילים נרדפות

• הִנָּה (1)
• עִנֵּג (1)
• אָטַם (2)
• טִמְטֵם (2)
• סָתַם (2)
• מִלֵּא (2)

ראו גם

• שַׁעֲשׁוּעַ
• השתעשע

שָׁעֳשַׁע (גם: שֹׁעֲשַׁע, שֻׁעֲשַׁע)

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שועשע
שורש וגזרה	שׁ־ע־שׁ־ע, גזרת המרובעים
בניין	פֻּעַל

[[קטגוריה: בניין פֻּעַל]]

1. הוּסַב לוֹ שַׁעֲשׁוּעַ, הִנּוּ אוֹתוֹ בְּדִיצָה וּבְתַעֲנוּגוּת.

   • ”...עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ, וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ“ (ישעיהו סו, פסוק יב)
   • "...וְצוּר לְמַלְאָכָיו שָׂח מֶנִי שְׁעוּ. אֶרֶץ הַכַּרְמֶל הֲבֵאתִים וְשֻׁעַשְׁעוּ. וְשָׂנְאוּ מוֹכִיחַ וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ" "אֵיכָה תִּפְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי", אליעזר הקליר

גיזרון

• לשורש שׁעשׁ"ע מופע אחד בתנ"ך בבניין פועל.

מילים נרדפות

• עֻנַּג

ראו גם

• השתעשע