שעשע
מראה
שִׁעֲשַׁע (גם: שִׁעֲשֵׁעַ)
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שיעשע |
שורש וגזרה | שׁ־ע־שׁ־ע, גזרת המרובעים |
בניין | פיעל |
- הֵסֵב עֹנֶג וְשִׂמְחָה, עָשָׂה שֶׁיֵּהָנֶה וְיַעֲלֹז.
- לשון חז"ל מִלֵּא וְאָטַם.
- ”אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית? שהיא משעשעת את הלב ומהלכת את בני מיעים.“ (ירושלמי, מסכת כלאים – פרק א, הלכה א)
גיזרון
[עריכה]- מן המקרא.
- 2. שעע-שוע, הלחם מן ארמית-יהודית מיסוד 'שֽׁעַע'בהוראת הנאה + 'שׁוּעַ' בהוראת אציל (כמו 'שועי-ארץ' , 'י+שוע' וכיו"ב ) . שֽׁעַע-שׁוּעַ בהוראת הנאה אצילית או הנאת האציל. (𐤀𐤓𐤍, מתוך מילון קליין)
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: amuse
ראו גם
[עריכה]שָׁעֳשַׁע (גם: שֹׁעֲשַׁע, שֻׁעֲשַׁע)
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שועשע |
שורש וגזרה | שׁ־ע־שׁ־ע, גזרת המרובעים |
בניין | פֻּעַל |
- הוּסַב לוֹ שַׁעֲשׁוּעַ, הִנּוּ אוֹתוֹ בְּדִיצָה וּבְתַעֲנוּגוּת.
- ”...עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ, וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ“ (ישעיהו סו, פסוק יב)
- "...וְצוּר לְמַלְאָכָיו שָׂח מֶנִי שְׁעוּ. אֶרֶץ הַכַּרְמֶל הֲבֵאתִים וְשֻׁעַשְׁעוּ. וְשָׂנְאוּ מוֹכִיחַ וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ" "אֵיכָה תִּפְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי", אליעזר הקליר
גיזרון
[עריכה]- לשורש שׁעשׁ"ע מופע אחד בתנ"ך בבניין פועל.