מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִכְרִיחַ [ עריכה ]
חייב אדם או בעל־חיים לפעול בניגוד לרצונו.
”אז עמד בפרץ יהודה ליב חנקין, ובמרץ גדול נגש לבנין ביתו ובזה הכריח גם את חבריו לעשות כמוהו.“ (בנתיב הבילו"יים , מאת ישראל בלקינד , בפרויקט בן יהודה )
”גם המצב הפּוליטי הבלתי בטוּח של החדשים האחרונים הכריח כמה וכמה מוסדות, פּוליטיים או קשוּרים בפוליטיקה, לכל מיני אופּראציות והעברות, כאילו-אישיות, ואולם מטרתן להציל את הכסף, פּן יפּול בידי האויב הפּוליטי.“ ("קורופציה" (רשמי ביקור בברלין) , מאת משה בילינסון , בפרויקט בן יהודה )
המילה הופיעה בסוף ימי חז"ל מן כרח .
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש כרח
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
חיוב. ניגוד לרצון. אי בחירה חופשית.
גזרה
גזרת השלמים
הופיע לראשונה בלשון
בלשון חז"ל
השורש כ־ר־ח הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
כ־ר־ח
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
הִכְרִיחַ
מַכְרִיחַ
יַכְרִיחַ
הַכְרַח
לְהַכְרִיחַ הֶכְרֵחַ הַכְרָחָה
הֻפְעַל
הֻכְרַח
מֻכְרָח
יֻכְרַח
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-