הכריח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הִכְרִיחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הכריח
שורש וגזרה כ־ר־חגזרת השלמים
בניין הפעיל
  1. חִייב אדם או בעל־חיים לפעול בניגוד לרצונו.
    • "אז עמד בפרץ יהודה ליב חנקין, ובמרץ גדול נגש לבנין ביתו ובזה הכריח גם את חבריו לעשות כמוהו." (בנתיב הבילו"יים, מאת ישראל בלקינד)
      "גם המצב הפּוליטי הבלתי בטוּח של החדשים האחרונים הכריח כמה וכמה מוסדות, פּוליטיים או קשוּרים בפוליטיקה, לכל מיני אופּראציות והעברות, כאילו-אישיות, ואולם מטרתן להציל את הכסף, פּן יפּול בידי האויב הפּוליטי." ("קורופציה" (רשמי ביקור בברלין), מאת משה בילינסון)

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש כרח

השורש כ־ר־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ר־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִכְרִיחַ מַכְרִיחַ יַכְרִיחַ הַכְרַח לְהַכְרִיחַ
הֻפְעַל הֻכְרַח מֻכְרָח יֻכְרַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-