שמר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dafna3.bot (שיחה | תרומות) מ בוט שמסדר סעיפים מדרגה 3 בסדר הנכון |
מ הסרת סוגריים מרובעות מפרמטר בניין בתבנית ניתוח דקדוקי לפועל |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
|כתיב מלא=שמר |
|כתיב מלא=שמר |
||
|שורש וגזרה={{שרש3|ש|מ|ר|א}}, [[גזרת השלמים]] |
|שורש וגזרה={{שרש3|ש|מ|ר|א}}, [[גזרת השלמים]] |
||
|בניין= |
|בניין=קל |
||
}} |
}} |
||
#עָמַד עַל הַמִּשְׁמָר כְּדֵי לְהָגֵן עַל-, פִּקַּח וְהִשְׁגִּיחַ עַל-. |
#עָמַד עַל הַמִּשְׁמָר כְּדֵי לְהָגֵן עַל-, פִּקַּח וְהִשְׁגִּיחַ עַל-. |
גרסה מתאריך 07:39, 16 במאי 2019
שָׁמַר
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שמר |
שורש וגזרה | ש־מ־ר א, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- עָמַד עַל הַמִּשְׁמָר כְּדֵי לְהָגֵן עַל-, פִּקַּח וְהִשְׁגִּיחַ עַל-.
- ”...הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?“ (בראשית ד, פסוק ט)
- ”הִנֵּה לֹא יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן- שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל“ (תהילים קכא, פסוק ד)
- יוֹאָשׁ וְיִצְחָק, בַּחוּרִים אַמִּיצִים [...]/ יָצְאוּ לִשְׁמֹר בְּחֶשְׁכַת הַלֵּיל/ אֶת שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל מִצָּר מִשְׁתּוֹלֵל... "בְּהַר אֶפְרַיִם בְּיָקְנְעָם", דוד שמעוני
- "בשלושה מקומות הכוהנים שומרים בבית המקדש-בבית אבטינס, ובבית הניצוץ, ובבית המוקד" (משנה, סדר קודשים, מסכת תמיד, פרק א')
- נָהַג בִּזְהִירוּת, נִשְׁמַר מִפְּנֵי-.
- קִיֵּם דָּבָר וְנָצַר אוֹתוֹ לְאֹרֶךְ הַזְּמַן.
- לשון המקרא הִמְתִּין לְדָבָר בְּצִפִּיָּה וּבְתִקְוָה.
- נָטַר בְּלִבּוֹ רִגְשֵׁי מַשְׂטֵמָה וְאֵיבָה כְּלַפֵּי מִי שֶׁהוּא.
גיזרון
- פועל שכיח מאוד במקרא. בנוסף, קיים פועל דומה באכדית עם משמע זהה להוראה הרביעית של הפועל: šamaru- המתין, חיכה ל-.
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
תרגום
השורש שמר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שֻׁמָּר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שומר |
הגייה* | shumar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־מ־ר |
דרך תצורה | משקל קֻטָּל |
נטיות | ר׳ שֻׁמָּרִים; שֻׁמָּר־, ר׳ שֻׁמְּרֵי־ |
- צמח רב שנתי, גבוה, בעל פרחים צהובים.
- פרותיו של השומר משמים כתבלין וכתרופה.
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: שומר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שומר |
שֶׁמֶר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שמר |
הגייה* | shemer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־מ־ר ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ שְמָרִים; ס"ר שִמְרֵי־ |
- פטריה חד תאית מתסיסה, המוספת במהלך הכנת משקאות אלכוהוליים או במהלך אפיית בצק כדי להתפיחו.
- שמרי היין חיים על זג הענב ובזמן הסחיטה נכנסים לנוזל.
- השמר מפרק את הסוכר לפחמן דו חמצני (הגורם להתפחת הבצק), ולכן כדי שבצק שמרים יתפח צריך להוסיף לו סוכר.
- "בערב־שבת הנני מחליף לראשונה את חלותיה בחלותי, ולהאחרות אני מוסיף שמרים, וכן בכל ימות השבוע..." ("ציורי מסע", י"ל פרץ)
- כינוי למשקע הנותר בתחתית כוס היין.
גיזרון
- המילה מופיעה כמה פעמים במקרא, כגון: ”מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים“ (ישעיהו כה, פסוק ו), ”כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ“ (תהלים עה, פסוק ט). משמעות המילה במקרא היא פסולת המשקה, לרוב של יין, השוקעת בתחתית הכלי.
צירופים
מילים נרדפות
- קובעת (2)
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: שמרים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמרים |