מטה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
מִטָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מיטה |
| הגייה* | mita |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | נ־ט־י/ה |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ מִטּוֹת, מִטַּת־ |
- רהיט בעל ארבע רגליים הנועד לשכיבה למטרת שינה או מנוחה.
- " הַדֶּלֶת, תִּסּוֹב עַל-צִירָהּ; וְעָצֵל, עַל-מִטָּתוֹ." (משלי כו, פסוק יד)
- "על רצפת‑העץ בחדר השינה שיִעד לבנותיו, פרושׂות מחצלות, ובחדר‑השינה שלו התקין אומן ספרדי שתי מיטות‑ברזל. בחדר‑האוכל – שולחן וכסאות פשוטים בתכלית, אף הם מלאכת ידיו של נגר ירושלמי." (אדרת אליהו, מאת אברהם שמואל שטיין, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
מקור המילה במקרא.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- איטלקית: letto
- איסלנדית: rúm
- אנגלית: bed
- אספרנטו: lito
- גרמנית: Bett
- דנית: seng
- הונגרית: ágy
- ולשית: gwely
- יוונית: κλίνη, κρεβάτι, ευνή, κοίτη
- כורדית: قهریۆڵه
- לטינית: cubīle
- סלובנית: postelja
- ערבית: ناموسيّة, سرير
- הולנדית: bed
- פולנית: łóżko
- פורטוגלית: leito, cama
- פינית: vuode, sänky, peti
- צ'כית: lůžko, postel
- צרפתית: lit
- קטלנית: llit
- רומנית: pat
- רוסית: кровать,постель
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מיטה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיטות |
| השורש נטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מַטֶּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מטה |
| הגייה* | mate |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ט־י/ה |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
| נטיות | ר׳ מַטּוֹת, מַטֶּה־ |
- לשון המקרא מקל, מוט. בהקשרים מסוימים, הכוונה לשרביט.
- לשון המקרא שבט, נחלה.
- עברית חדשה מושב, מרכז שליטה, מפקדה.
- המטה הארצי של משטרת ישראל הוא הפיקוד העליון של משטרת ישראל.
- "הגנרל אלנבי כבר היה אז עם מטהוּ בארץ-ישראל, לא רחוק מן המושבה באר-יעקב" (מְגִלַּת הַגְּדוּד, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה בהשאלה: צוות, קבוצת עבודה.
- מטה הבחירות של מפלגת "הליכוד" עבד לילות כימים בחודש אוגוסט 2015.
גיזרון[עריכה]
- נהוג לתאר את השתלשלות המשמעות באמצעות מטונימיה כפולה: המטה מסמל את סמכות המנהיג, והמנהיג מסמל את הקבוצה המונהגת. תהליך דומה חל במילה שֵׁבֶט. למשל, י. גרינץ[1] כותב במאמר "מונחים קדומים בתורת כהנים": "כשם ש'שבט' - קיבוץ המתייחס על מוצא אחד בתוך כלל העם - בא מן השבט, השרביט, שביד ראש השבט, כך בא 'מטה' מן המטה שביד הראש [...]".
- עתליה ברנר [2] מקשה על הסבר זה, בטענה שאין במקרא חוליה מקשרת של תהליך זה - בה באות "שֵׁבֶט" "מַטֶּה" במשמעות המנהיג עצמו. בהמשך המאמר היא מתרצת, ומציגה מקורות בהם מופיע "שבט" בהוראת "מנהיג" ( "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, פסוק י) וכן ( "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית מט, פסוק טז)). לטענתה, שלב ביניים כזה אינו נדרש עבור המילה "מַטֶּה", מהיותה נרדפת גמורה של המילה "שֵׁבֶט".
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: baton, staff, wand, rod (1), headquarters (2)
- ערבית: عصا (1)
- רוסית: посох (1), штаб (2)
ראו גם[עריכה]
- ועד (3)
- חבר יועצים (3)
- צוות (3)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יותם יזרעאלי, ""כך נעלם מטה הקסמים מהתנ"ך"". כתב העת "אלכסון", 9 באוקטובר 2013
סימוכין[עריכה]
↑ "מונחים קדומים בתורת כהנים" מאת יהושע מאיר גרינץ, לשוננו מ (תשל"ו), עמ' 12.
↑ "על מטה ושבט וסיווגן הסמנטי" מאת עתליה ברנר, לשוננו מד (תש"ם), עמ' 100-108. ֵׁ
