לדלג לתוכן

מטה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק במֻטֶּה; ראו צורת העבר הֻטָּה.

מִטָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מיטה
הגייה* mita
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ט־י/ה
דרך תצורה משקל מִקְטָלָה
נטיות ר׳ מִטּוֹת, מִטַּת־
מיטה זוגית
מיטה ליחיד
  1. רהיט בעל ארבע רגליים הנועד לשכיבה למטרת שינה או מנוחה.
    • ”וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב עַל־הַמִּטָּה.“ (בראשית מח, פסוק ב)
    • ”וַתַּעַל, וַתַּשְׁכִּבֵהוּ עַל־מִטַּת אִישׁ הָאֱלֹהִים; וַתִּסְגֹּר בַּעֲדוֹ, וַתֵּצֵא.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק כא)
    • ”הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן, וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם; וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן, וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק.“ (עמוס ו, פסוק ד)
    • ”הַדֶּלֶת, תִּסּוֹב עַל־צִירָהּ; וְעָצֵל, עַל־מִטָּתוֹ.“ (משלי כו, פסוק יד)
    • ”הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ, [...] וְאִם הָיָה [...] עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין, מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ.“ (משנה, מסכת שבתפרק כ, משנה ה)
    • ”הַנּוֹדֵר מִן הַמִּטָּה, מֻתָּר בַּדַּרְגֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, דַּרְגֵּשׁ בִּכְלָל מִטָּה.“ (משנה, מסכת נדריםפרק ז, משנה ה)
    • ”נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּמִטָּה מֻצַּעַת, וְסַנְדָּלִין, וּתְפִלִּין.“ (משנה, מסכת ערכיןפרק ו, משנה ג)
    • ”על רצפת‑העץ בחדר השינה שיִעד לבנותיו, פרושׂות מחצלות, ובחדר‑השינה שלו התקין אומן ספרדי שתי מיטות‑ברזל. בחדר‑האוכל – שולחן וכסאות פשוטים בתכלית, אף הם מלאכת ידיו של נגר ירושלמי.“ (אדרת אליהו, מאת אברהם שמואל שטיין, בפרויקט בן יהודה)

גזרון

[עריכה]

הרד"ק מסביר בספר שורשיו (שורש נטה) כך: "ומהענין הזה (שורש נטה) נקראת מטה "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה" (בראשית מ״ח:ב׳), "הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן" (עמוס ו׳:ד׳). והראוי בהן מִנְטָה מִנְטוֹת. ונקראת כן לפי שהאדם שוכב עליה ופושט עצמו ונשען עליה".

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • יידיש: בעט‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מיטה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיטות


השורש נטה

השורש נ־ט־ה הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

[עריכה]
נ־ט־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָטָה נוֹטֶה

(ב׳ פעוּל: נָטוּי)

יִטֶּה נְטֵה לִנְטוֹת
נִפְעַל נִטָּה נִטָּה יִנָּטֶה הִנָּטֶה לְהִנָּטוֹת
הִפְעִיל הִטָּה מַטֶּה יַטֶּה הַטֵּה לְהַטּוֹת
הֻפְעַל הֻטָּה מֻטֶּה יֻטֶּה -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַטָּה מִתְנַטֶּה יִתְנַטֶּה הִתְנַטֵּה לְהִתְנַטּוֹת

הערה

[עריכה]
  • בעתיד שעם ו' ההיפוך ולעתים במקרא אף בעתיד רגיל בא פועל זה בצורה מקוצרת, כאשר אות השורש היחידה שנותרת היא טי"ת: וַיֵּט, תֵּט, וַנֵּט וכולי.

מַטֶּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מטה
הגייה* mate
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ט־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות ר׳ מַטּוֹת, מַטֶּה־
מטה (1)
מטה האו"ם בניו-יורק (3)
  1. לשון המקרא מקל המשמש להנהגה או לכשוף.
    • ”וְאֶת-הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-בּוֹ אֶת-הָאֹתֹת.“ (שמות ד, פסוק יז)
  2. לשון המקרא שבט, נחלה.
    • ”רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה.“ (שמות לא, פסוק ב)
  3. עברית חדשה מושב, מרכז שליטה, מפקדה.
  4. עברית חדשה בהשאלה מן (3): צוות, קבוצת עבודה.
    • מטה הבחירות של מפלגת "הליכוד" עבד לילות כימים בחודש אוגוסט 2015.

הרחבה

[עריכה]
  • כנראה מן הפועל נטה או [[הטה].

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



  • גואל המילה "מטה" - (במובנה הצבאי) , היה הסופר, החוקר, ומחלוצי העיתונות העברית, נחום סוקולוב.
  • נהוג לתאר את השתלשלות המשמעות באמצעות מטונימיה כפולה: המטה מסמל את סמכות המנהיג, והמנהיג מסמל את הקבוצה המונהגת. תהליך דומה חל במילה שֵׁבֶט. למשל, י. גרינץ[1] כותב במאמר "מונחים קדומים בתורת כהנים": "כשם ש'שבט' - קיבוץ המתייחס על מוצא אחד בתוך כלל העם - בא מן השבט, השרביט, שביד ראש השבט, כך בא 'מטה' מן המטה שביד הראש [...]".
עתליה ברנר [2] מקשה על הסבר זה, בטענה שאין במקרא חוליה מקשרת של תהליך זה - בה באות "שֵׁבֶט" "מַטֶּה" במשמעות המנהיג עצמו. בהמשך המאמר היא מתרצת, ומציגה מקורות בהם מופיע "שבט" בהוראת "מנהיג" ( ”לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו“ (בראשית מט, פסוק י) וכן ( ”דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל“ (בראשית מט, פסוק טז)). לטענתה, שלב ביניים כזה אינו נדרש עבור המילה "מַטֶּה", מהיותה נרדפת גמורה של המילה "שֵׁבֶט".
  • מצרית בהגיית מֶשֶֹת בהוראת מטה. להלן הרוגליף כשהציור הימני מבטא אידיאוגרמה: 'מטֶה'- במשמעות 'תמיכה', (במקור מופיע כשהוא הפוך) :
    G17O34
    X1
    O30

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מטה

סימוכין

[עריכה]

  "מונחים קדומים בתורת כהנים" מאת יהושע מאיר גרינץ, לשוננו מ (תשל"ו), עמ' 12.   "על מטה ושבט וסיווגן הסמנטי" מאת עתליה ברנר, לשוננו מד (תש"ם), עמ' 100-108.

מַטָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מטה
הגייה* mata
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
-
שורש נ־ט־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטָלָה
נטיות
  1. לכיוון נמוך יותר,
    • ”הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה; וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה.“ (דברים כח, פסוק מג)
    • ”אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל; לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה.“ (משלי טו, פסוק כד)

גיזרון

[עריכה]
  • כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מֻטָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מוטה
הגייה* muta
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ט־י/ה
דרך תצורה משקל מֻקְטָלָה
נטיות מֻטַּת־; ר׳ מֻטּוֹת
  1. המרחק בין הקצוות של דבר בעת פרישתו.
    • ”וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר, עַד־צַוָּאר יַגִּיעַ; וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב־אַרְצְךָ, עִמָּנוּ אֵל.“ (ישעיהו ח, פסוק ח)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]