מוט

מוֹט[עריכה]

"וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, בִּשְׁנָיִם"

לשון המקרא מקל או כלונס דק ועבה, בדרך־כלל מעץ.
- ” וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, בִּשְׁנָיִם“ (במדבר יג, פסוק כג)
- "כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל [...]." (שיר אהבה בדואי, מאת איציק ויינגרטן)

בארמית: "מטרקא‏‏‏‏" = מוט + טרקא , ṭrq: מן סורית קלאסית (פועל) ܛܪܩ (הצלפה,חבטה) .
- ”פקיע מדולרתא והיא "מטרקא" והיא - כמין חבל מפתיל תלוי במקל"“ (בבלי, מסכת יומא – דף כג, עמוד א) . רשי מפרש: מטרקא דטייעי - רצועות ישמעאלים העשויה שוט לסוסים. ובסורית ארמית "טרק" (ללא האות מ') =הכשה . ”טריק לה חיויא ומיתא“ (בבלי, מסכת שבת – דף קנו, עמוד ב) ,ראו גם מטאטא (=מֹט + טאטוא).

ברחבי המזרח הקדום היו המאזניים בעלי מבנה אחיד למדי ,והשימוש הסמלי במרכיבי המאזנים להלן ,מוט - היה נפוץ לתיאור חוסר הצדק הפשה בחברה. שתי כפות , שנקשרו בחוטים או בשרשראות לקנה או למוט . טיפוס אחד של מאזניים היה נישא ביד , כשהוא תלוי לעתים בחוט או בשרשרת , ולכן היתה השקילה בהם פחות מדויקת - בבחינת "פרצה קוראת לגנב" , ראה =גזל . טיפוס שני של מאזניים היה מוצב בעזרת מוט אנכי על גבי כן קבוע , ודיוקם של אלה היה רב יותר ,מאזניים אלה התבססו על עקרון ארכימדס והיו נפוצים בתקופה הקלאסית של רומא ואתונה. ("עולם התנ"ך" - ויקרא,עמ' 141).

ערך בוויקיפדיה: מוט

לשון המקרא(יש לשכתב פירוש זה): נפילה
- ”ארץ מוט התמוטטה“ (ישעיהו כד, פסוק יט)
- ”במוט רגלי עלי הגדיל“ (תהלים לח, פסוק יז)
- ”לא יתן לעולם מוט לצדיק“ (תהלים נה, פסוק כג)
- ”אל יתן למוט רגלך“ (תהלים קכא, פסוק ג)

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.