משכב

מִשְׁכָּב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משכב
הגייה*	mishkav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־כ־ב
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	ר׳ מִשְׁכְּבוֹת; מִשְׁכַּב־, ר׳ מִשְׁכְּבֵי־

בחור במשכבו.

1. לשון המקרא רהיט נמוך ומרופד המשמש למנוחתו של הנשען עליו; וכן כל פעולה הנעשית על רהיט זה.

   • ”פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.“ (בראשית מט, פסוק ד)
   • ”כָּל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא וְכָל-הַכְּלִי אֲשֶׁר-יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא.“ (ויקרא טו, פסוק ד)
   • ”וַיֵּלְכוּ בְּנֵי-רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי רֵכָב וּבַעֲנָה וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל-בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם.“ (שמואל ב׳ ד, פסוק ה)

2. לשון המקרא קבר

   • ”יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם; הֹלֵךְ, נְכֹחוֹ“ (ישעיהו נז, פסוק ב)
   • ”בְּתוֹךְ חֲלָלִים נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ, בְּכָל-הֲמוֹנָהּ--סְבִיבוֹתָיו, קִבְרֹתֶהָ; כֻּלָּם עֲרֵלִים חַלְלֵי-חֶרֶב כִּי-נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים“ (יחזקאל לב, פסוק כה)

גיזרון

• מקראי, מן שָׁכַב. מקבילות בארמית מִשְׁכָּב, מַשְׁכְּבָא, סורית (ܡܰܫܟܒ݂ܳܐ) מָשכּבַא .
• (2:) פיניקית, (𐤌𐤔𐤒𐤁) במשמעות "קבר", בהוראה זו גם במגילת הנחושת

צירופים

• ינוח בשלום על משכבו
• משכב בהמה
• משכב זכר
• נפל למשכב

מילים נרדפות

• יצוע
• מיטה
• ספה
• ערש

תרגום

• אנגלית: bed‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנשים במשכבם

ראו גם

• מֶרְכָּב
• מושב