משכב

מִשְׁכָּב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משכב
הגייה*	mishkav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־כ־ב
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	ר׳ מִשְׁכְּבוֹת; מִשְׁכַּב־, ר׳ מִשְׁכְּבֵי־

בחור במשכבו.

1. לשון המקרא רהיט נמוך ומרופד המשמש למנוחתו של הנשען עליו; וכן כל פעולה הנעשית על רהיט זה.

   • ”פַּחַז כַּמַּיִם, אַל־תּוֹתַר; כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.“ (בראשית מט, פסוק ד)
   • ”כָּל־הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא; וְכָל־הַכְּלִי אֲשֶׁר־יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא.“ (ויקרא טו, פסוק ד)
   • ”וַיֵּלְכוּ בְּנֵי־רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי, רֵכָב וּבַעֲנָה; וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל־בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת, וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם.“ (שמואל ב׳ ד, פסוק ה)
   • ”וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְנֵי־בָבֶל לְמִשְׁכַּב דֹּדִים, וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּתַזְנוּתָם; וַתִּטְמָא־בָם, וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ מֵהֶם.“ (יחזקאל כג, פסוק יז)
   • ”עַל־מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו.“ (שיר השירים ג, פסוק א)

2. לשון המקרא בהשאלה: קבר

   • ”יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם; הֹלֵךְ, נְכֹחוֹ“ (ישעיהו נז, פסוק ב)
   • ”בְּתוֹךְ חֲלָלִים נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ, בְּכָל-הֲמוֹנָהּ--סְבִיבוֹתָיו, קִבְרֹתֶהָ; כֻּלָּם עֲרֵלִים חַלְלֵי-חֶרֶב כִּי-נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים“ (יחזקאל לב, פסוק כה)

גיזרון

• מקראי, מן שָׁכַב. מקבילות בארמית מִשְׁכָּב, מַשְׁכְּבָא, סורית (ܡܰܫܟܒ݂ܳܐ) מָשכּבַא .
• (2:) פיניקית, (𐤌𐤔𐤒𐤁) במשמעות "קבר", בהוראה זו גם במגילת הנחושת

צירופים

• ינוח בשלום על משכבו
• משכב בהמה
• משכב זכר
• נפל למשכב

מילים נרדפות

• יצוע
• מיטה
• ספה
• ערש

תרגום

• אנגלית: bed‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנשים במשכבם

ראו גם

• מֶרְכָּב
• מושב