משכב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מִשְׁכָּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משכב
הגייה* mishkav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־כ־ב
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִשְׁכְּבוֹת; מִשְׁכַּב־, ר׳ מִשְׁכְּבֵי־
בחור במשכבו.
  1. לשון המקרא רהיט נמוך ומרופד המשמש למנוחתו של הנשען עליו; וכן כל פעולה הנעשית על רהיט זה.
    • ”פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.“ (בראשית מט, פסוק ד)
    • ”כָּל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא וְכָל-הַכְּלִי אֲשֶׁר-יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא.“ (ויקרא טו, פסוק ד)
    • ”וַיֵּלְכוּ בְּנֵי-רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי רֵכָב וּבַעֲנָה וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל-בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם.“ (שמואל ב׳ ד, פסוק ה)
  2. לשון המקרא קבר
    • ”יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם; הֹלֵךְ, נְכֹחוֹ“ (ישעיהו נז, פסוק ב)
    • ”בְּתוֹךְ חֲלָלִים נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ, בְּכָל-הֲמוֹנָהּ--סְבִיבוֹתָיו, קִבְרֹתֶהָ; כֻּלָּם עֲרֵלִים חַלְלֵי-חֶרֶב כִּי-נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים“ (יחזקאל לב, פסוק כה)

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: bed‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנשים במשכבם

ראו גם[עריכה]

השורש שׁכב

השורש שׁ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות גוף במצב מאוזן פרוס לארץ
גזרה
הופיע לראשונה בלשון המקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־כ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁכַב שׁוֹכֵב

(ב׳ פעוּל: שָׁכוּב)

יִשְׁכַּב שְׁכַב לִשְׁכַּב
נִפְעַל נִשְׁכַּב נִשְׁכָּב יִשָּׁכֵב הִשָּׁכֵב לְהִשָּׁכֵב
הִפְעִיל הִשְׁכִּיב מַשְׁכִּיב יַשְׁכִּיב הַשְׁכֵּב לְהַשְׁכִּיב
הֻפְעַל הֻשְׁכַּב מֻשְׁכָּב יֻשְׁכַּב -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות[עריכה]

  • בבניין קל, השורש הזה הוא היחיד שבשם שפועל שלו יש פתח בעה"פ.
  1. שמעון שרביט / "עיונים במילונה של מגילת הנחושת" בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב‎, חוברת ג; תמוז תשכ"ז