יצוע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יָצוּעַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יצוע
הגייה* yatsu'a
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־צ־ע
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות יְצוּעַ⁻, ר׳ יְצוּעִים, יְצוּעֵי⁻
מנוע ראש צלב לעומת מנוע בוכנאי פשוט. היצוע הוא חלק מס' 14
  1. לשון המקרא מיטה, משכב.
    • ”פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.“ (בראשית מט, פסוק ד)
    • ”אִם אֲקַוֶּה שְׁאוֹל בֵּיתִי בַּחֹשֶׁךְ רִפַּדְתִּי יְצוּעָי.“ (איוב יז, פסוק יג)
    • "יעקב שׂרוּע היה על יצוע קש וגבבא, וכסותו בלילה יריעת־בד גסה, שביום היה מלקט אל תוכה עשבים וירקות לבהמות." (העבד, יצחק בשביס־זינגר, בתרגום חיים פלג , 1991)
  2. לשון המקרא מחיצה הכוללת גם את התא שנוצר בעקבות התקנתה.
    • ”וַיִּבֶן עַל-קִיר הַבַּיִת יצוע (יָצִיעַ), סָבִיב, אֶת-קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב, לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר“ (מלכים א׳ ו, פסוק ה)
  3. חלקו התחתון של מנוע בוכנאי, הנושא את גל הארכובה ומסביו ועליו מונח ומחובר גוף המנוע (בית גל הארכובה).

גיזרון[עריכה]

  • מופיע במקרא.
  • 2: יצוע בפסוק זה בהוראת מבנה המקיף בניין בשלושה מבין ארבעת צלעותיו, אין מובנה של תיבה זו יכולה להתפרש בעזרת השורש העברי י-צ-ע, אלא ממקבילתה הערבית וו-צ-ע .وضع בהוראת שם,הניח. מהווה נגזרת של השם התואר وَضِيع‎ ואדי - בהוראת נמוך‎. יחזקאל בנבואתו אינו מכיר את המושג ”יצוע“ (מלכים א׳ ו, פסוק ה) מתקופת שלמה. ןחוקרים העלו סברה ש"יצוע" במקורה לא התה תיבה עברית כי אם פניקית שדוברה בידי בנאי שלמה הפיניקים, ומשרצה יחזקאל לתאר יצוע בפני גולי בבל, מילה זו כבר יצאה משימוש והנביא נזקק לתחליף בצורת ”בֵּית צְלָעוֹת“ (יחזקאל מא, פסוק ט) [1].

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. שמואל ייבין. הערות בלשניות, (הרהורים על לשונות הכתובים). לב' א/ב‎ (תשרי-טבת תשכ"ח)