לדלג לתוכן

אפריון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אַפִּרְיוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפריון
הגייה* apiryon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אַפִּרְיוֹנִים
אפריון תורכי מהמאה ה־19
מיטת אפריון
  1. כסא שנועד לשאת אדם אחד, על פי רוב באמצעות שני אנשים האוחזים במוטות המחוברים אליו; משמש לרוב לנשיאת אנשי רמי־דרג, כגון מלכים.
    • ”בְּפֻלְמוֹס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר, וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר.“ (משנה, מסכת סוטהפרק ט, משנה יד)
    • ”מלמד שעשה לה מעשה לקוחין - הושיבה באפריון ואהרן ומרים משוררים לפניה“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף קכ, עמוד א)
  2. בד תלוי, בדרך־כלל מעל למיטה.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן“ (שיר השירים ג, פסוק ט) מדובר במילה זרה, אולם אין תמימות דעים באשר למקורה. הדעה הרווחת היא כי מדובר במילה מיוונית: phoreion) φορεῖον) - מִנְשָׂא, כיסא נישא, מן הפועל היווני phero) φέρω) - לשאת. ומשם בסורית: ܦܽܘܪܺܝܳܐ (פּוּרִיָא) ובארמית: 'פּורִיָיה', באותה המשמעות. כך תורגמו בתרגום השבעים ובפשיטתא. יש המערערים על כך, שלפי זה אין הסבר לא' שבראש התיבה, שכן א' פרוסתטית מגיעה בד"כ במילים המתחילות בשווא, וטוענים שהתרגום נעשה ע"פ דרשה אטימולוגית.[1] אמנם מצינו תקדים לכך (כגון אפטניא). חוקרים אחרים טענו שמסתבר שה"אפריון" הגיע מהמזרח, מפרס או מהודו, ומסיבה זו לא נמצא לה גיזרון ביוונית. ועל פי זה יוצא שהמילה העברית והיוונית שאולות משפה משותפת לא ידועה.[2] על כל פנים, פרשנות זו הביאה לקבעון משמעות זו למילה 'אפריון' בלשון המשנה. במקום זאת, יש המפרשים שהכוונה לסוכת קני סוף, וגוזרים מהמילה האכדית: appāru - מצע קני סוף.[3]

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י (שיר השירים שם): "חופת כתר לכבוד". חכמי צרפת (שם): "כילה כמין כיפה, ארקוולר בלע"ז".
  • ראב"ע א (שם): "חופה, ואין דומה לו". ובפירוש השני: "פירושו לפי ענינו: בנין נכבד".

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • כס נשיאה:


  • בד לכיסוי:

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אפריון

הערות שוליים[עריכה]

  1. ע' חכם, דעת מקרא, שיר השירים, מבוא עמ' 13.
  2. Luciano Bossina, "Once again on APIRION<φορεῖον, Some historical remarks", 2020, pp. 400.
  3. נ"ה טור-סיני, מובא באנציקלופדיה מקראית חלק א' עמ' 505.