לדלג לתוכן

שפחה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שִׁפְחָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שפחה
הגייה* shifkha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ש־פ־ח
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ שְׁפָחוֹת
  1. עבד ממין נקבה. אשה שהיא רכוש בעליה.
    • ”וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ – עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ.“ (בראשית טז, פסוק ו)
    • ”וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם יִקָּח וְעָשָׂה לִמְלַאכְתּוֹ.“ (שמואל א׳ ח, פסוק טז)
    • ”וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי-כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת-הָעֲבָדִים וְאֶת-הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים וַיִּכְבְּשׁוּם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.“ (ירמיהו לד, פסוק יא)
    • ”תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ; וְתַחַת אַרְבַּע לֹא-תוּכַל שְׂאֵת. תַּחַת-עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ; וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע-לָחֶם. תַּחַת שְׂנוּאָה כִּי תִבָּעֵל; וְשִׁפְחָה כִּי-תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.“ (משלי ל, פסוקים כאכג)

גיזרון

[עריכה]
  • מן השורש ש־פ־ח שמוצאו לא ידוע ואין ממנו מילים אחרות בעברית, להוציא משפחה ושתי מילים יחידאיות מספר ישעיהו.
  • ישנן שתי השערות:
    • בדומה ל'משפחה', שורש המילה, שׁפח, קרוב אל שׂפח\ספח במשמע 'חיבר, סיפח' (כמו עברית חדשה סֶפַח), כי בימי קדם השפחה נספחה לבית מסוים לכל חייה.[1]
    • בניגוד ל'משפחה', המילה לא קיימת בפיניקית ובאוגריתית. לפי Gesenius, תפקידה המרכזי של השפחה לשפוך מים לצורך רחצה, ולפיכך אולי משורש שמשמעו 'שפך', שנשמר בערבית ‫سَفَحَ‬ (סַפַחַ) 'שפך (מים, נוזל)': שפחה היא 'שופכת (מים)'.[2]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שפחה
  1. מילון יסטרוב.
  2. HALOT ערך שפחה. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel