כליה

כִּלְיָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כליה
הגייה^*	kilya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	כ־ל־י/ה
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר׳ כְּלָיוֹת; נס׳ כִּלְיַת־, נ"ר כִּלְיוֹת־

איבר הממוקם במותני הגוף, המשמש לסינון הדם ולייצור שתן. בימי קדם נחשב למקומו של המצפון.
- ”וְאֶת־הַחֲלָבִים, מִן־הַשּׁוֹר וּמִן־הָאַיִל; הָאַלְיָה וְהַמְכַסֶּה, וְהַכְּלָיֹת וְיֹתֶרֶת הַכָּבֵד.“ (ויקרא ט, פסוק יט)
- ”חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן, עִם־חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי־בָשָׁן; וְעַתּוּדִים עִם־חֵלֶב כִּלְיוֹת, חִטָּה וְדַם־עֵנָב תִּשְׁתֶּה־חָמֶר.“ (דברים לב, פסוק יד)
- ”כִּי־אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי; תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי.“ (תהלים קלט, פסוק יג)
- ”יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו; יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמוֹל, יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי.“ (איוב טז, פסוק יג)

ערך בוויקיפדיה: כליה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כליות

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

אבדן, השמדה.
- ”שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרָה; [...] וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַחַלָּה, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּאָה; דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם עַל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה ח)
- ”נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף סג, עמוד א)

השורש כ־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.