כל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כֹּל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כול[1] |
| הגייה* | kol |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | |
| שורש | כ־ל־ל א |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | נ"י: כָּל־, כ': כֻּלִּי, כֻּלּוֹ, כֻּלָּהּ, כֻּלְּךָ, כֻּלֵּךְ גם כֻּלָּךְ, כֻּלָּנוּ, כֻּלָּם, כֻּלָּן, כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶן[2] |
 |
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- מִלָּה הַבָּאָה לְתָאֵר דָּבָר שָׁלֵם, לְהוֹרוֹת שֶׁחֲלָקָיו אוֹ פְּרִיטָיו מְצוּיִים בִּמְלוֹאָם.
- ”וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה“ (בראשית ב, פסוק ו)
- ”וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ...“ (בראשית יא, פסוק ח)
- ”...אֶת־הַכֹּל, נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ“ (דברים ב, פסוק לו)
- ”וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד־הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת, וּמִשָּׁלָל, וְעַד כָּל־אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם: הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד“ (שמואל א׳ ל, פסוק יט)
- מִלָּה הַבָּאָה לְהוֹרוֹת עַל הַכְלָלָה, עַל אֹסֶף שֶׁל דְּבָרִים בְּלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.
- ”כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא...“ (קהלת א, פסוק ז)
- ”כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר / שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת־בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה...“ (לְבַדִּי, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”...קְחָה נַפְשִׁי וְאֶשְׁלֶה / לְמַעַן מִשְּׂאֵתִי הַיְגוֹנִים / בְּכָל יָמַי אֲנִי רַע דַּל וְחוֹלֶה...“ (עֲזָבַנִי כְּאִלּוּ, מאת שלמה אבן גבירול, בפרויקט בן יהודה)
- "עַל כָּל אֵלֶּה / שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב / עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ / עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק" (עַל כָּל אֵלֶּה
, מאת נעמי שמר)
- לשון המקרא בִּשלילה שׁוּם דָּבָר, כְּלוּם, אַף לֹא שֶׁמֶץ.
- בהשאלה: כִּנּוּי לִכְלַל הָאֲנָשִׁים, לֶהָמוֹן, לַצִּבּוּר הַסּוֹבֵב.
- ”נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, צִיץ נָכְרִי לַכֹּל/ פֶּרֶא לֻמַּד אוֹר־יָהּ, שֶׁלֹּא נִסָּה בָּעֹל...“ (נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, מאת שאול טשרנחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הוּא האמין, כי יש אוצרות יקרים מפז והם – שמש, מרחב־שדות, רחמי־אב. רבים ושונים דיברו וכתבו על זה לפניו. אך הוא הראון חי את הדברים לעיני כול“ (חיי פרנציסק איש אסיזי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מקור המילה מקראי, כן אחות לה המילה "כְּלָל" בהיפצל הלמ"ד. כמו־כן, יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות; ערבית: ڪُلّ (כֻּלּ), ארמית: כֹּל, אכדית: kullātu.
- אגריתית כֿל 𐎈𐎍 בהוראת מרץ,חוזק. השוו - ”וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם“ (בראשית ב, פסוק א). וגם - ”כִּי לֹא יָכֹל לוֹ“ (בראשית לב, פסוק כו).
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
כָּל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כל |
| שורש וגזרה | ש־ר־ש |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא. השורש בארמית מקביל למדד. וימדו בעומר -וכלו בעומרא.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word