ארוס
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אָרוּס[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ארוס |
הגייה* | arus |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ר־ס א |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | ר׳ אֲרוּסִים; נ׳ אֲרוּסָה, נ"ר אֲרוּסוֹת; אֲרוּס־, ר׳ אֲרוּסֵי־; נ׳ אֲרוּסַת־; נ"ר אֲרוּסוֹת־ |
- אדם העתיד להינשא.
- הארוס שלה קבע את התאריך לחתונה לפי זמינותו של אולם האירועים האהוב עליה.
- ”ההוא ארוס וארוסתו, דאתו לקמיה דרבא“ (בבלי, מסכת כתובות – דף כח, עמוד א).
- נתגלה, שהתימני אינו נשׂוּי עוד, אבל ארוס הוא "מכאן ומכאן", מאת י"ח ברנר.
גיזרון[עריכה]
- במקרא מופיע השורש א־ר־שׂ, בשי"ן שמאלית.
- בשפות שמיות אחרות: אכדית: erisu [1]; ארמית: ארס [1]; ערבית: ערוש [1]; אשורית: אִרִשֻ [2]
- סברה אחרת היא כי מקור המילה בשמו של אֵרוֹס, אל האהבה והפריון במיתולוגיה היוונית [3].
- מקבילות בערבית: عريس (עריס) בהוראת "חתן"; عروس (ערוס) בהוראת "כלה".
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
סימוכין[עריכה]
↑ "ארשׂ", מילון אבן שושן: מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, כרך ראשון, הוצאת קרית־ספר בע"מ 2003, עמוד 128.
↑ הערת השוליים לערך "ארשׂ", אליעזר בן יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, כרך ראשון, הוצאת "לעם" 1959, עמוד 405.
↑ "אֵרוֹס", מילון אבן שושן: מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, כרך ראשון, הוצאת קרית־ספר בע"מ 2003, עמוד 121.
אֵרוֹס[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ארוס |
הגייה* | eros |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות |
- תשוקה מינית.
- בשל הארוס הרב המובא בשירת המשורר, רבים רואים בה שירה ארוטית (מינית).
- אל האהבה והפריון בתרבות היוונית.
- חציו של ארוס פגעו בלבה, והיא התאהבה.
- [פסיכולוגיה] יצר המין והחיות, לפי תורתו של פרויד.
- יצר הארוס הוא שהכניע את גיבורנו וגרם לו לפעול בניגוד למוסכמות החברה.
גיזרון[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- תשוקה (1)
- משיכה (1)
- חושניות (1)
- אוות נפש (1)
- תאווה (1)
- אביונה (1)
- קופידון (2)
- אמור (2)
- יצר החיים (3)
- ליבידו (3)
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: eros
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |