שלש

ערך זה עוסק במלים "שִׁלֵּשׁ" ו"שֻׁלַּשׁ". לערך העוסק במספר שָׁלוֹשׁ (או שָׁלֹשׁ); ראו שלוש.

שִׁלֵּשׁ א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שילש
שורש וגזרה	שׁ־ל־שׁ, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא חִלֵּק לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים.

   • ”תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ...“ (דברים יט, פסוק ג)

2. לשון המקרא עָשָׁה פְּעֻלָה כָּל-שֶׁהִיא בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית.

   • ”וַיֹּאמֶר, מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם, וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים; וַיֹּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ, וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ“ (מלכים א׳ יח, פסוק לד)
   • ”מי שלקה ושנה: 'שנה' – אף-על-גב דלא שילש“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף פא, עמוד ב)
   • ”את השיעורים שלמד בקיץ העבר כבר שנה ושילש עד כדי בחילת-נפש“ ("זמן" טוב, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
   • כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה, עִם עַמְּךָ יִשרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ מתוך קטע הקדושה בסידור התפילה

3. כָּפַל פִּי שְׁלוֹשָׁה.

   • בשיעור חשבון, המורה הורתה לתלמידיה לשלש את כל המספרים מאחת ועד עשרים.

גיזרון

• הפועל גזור מן השם "שָׁלוֹשׁ", ושורשו, ש־ל־ש, משותף לשפות שמיות רבות; ערבית: ثَلَاث , ארמית סורית: ܬܠܬ, ארמית: תְּלָת, אכדית: šalašu וכולי.

נגזרות

• שִׁלּוּשׁ

מילים נרדפות

• השליש (1)
• השתלש (2)

ראו גם

• שָׁלוֹשׁ

שִׁלֵּשׁ ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שילש
הגייה*	Shilesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ל־שׁ
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	נ': שִׁלֵּשָׁה, ר"ז: שִׁלֵּשִׁים, ר"נ: שִׁלֵּשׁוֹת , נ"י: שִׁלֵּשׁ-, נ"נ: שִׁלֵּשַׁת-, נ"ר: שִׁלֵּשֵׁי-

1. לשון המקרא בֵּן לַמִּשְׁפָּחָה מִן הַדּוֹר הַשְּׁלִישִי, נֶכֶד.

   • ”לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי“ (שמות כ, פסוק ד)

גיזרון

• מן "שָׁלוֹשׁ" (ראה גיזרון לעיל).

מילים נרדפות

• נכד

ראו גם

• רִבֵּעַ
• חִמֵּשׁ

מידע נוסף

• במקומות אחרים במקרא נשמע ש"שילש" הוא הנין, דור שלישי לבן: ”עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים“ (שמות לד, פסוק ז). שד"ל (בראשית שם) פירש שהכינויים "שילש" ו"ריבע" לפעמים הכוונה מהאב (נכד ונין) ולפעמים מהבן (נין וחימש). בספר בראשית נאמר: ”וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים, גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף.“ (בראשית נ, פסוק כג) לדעת שד"ל "בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים" הכוונה "בָּנִים שִׁלֵּשִׁים", והכוונה לניני אפרים. אמנם ראב"ע פירש שהכוונה לריבעים, ולפ"ז "שִׁלֵּשִׁים" כאן הכוונה לנכדי אפרים.

שֻׁלַּשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שולש
שורש וגזרה	שׁ־ל־שׁ, גזרת השלמים
בניין	פֻּעַל

1. ובייחוד בבינוני הֻכְפַּל פִּי שְׁלוֹשָׁה.

   • ”וְאִם-יִתְקְפוֹ הָאֶחָד – הַשְּׁנַיִם, יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ; וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.“ (קהלת ד, פסוק ב)
   • לאחר שהמורה לספרות איחֲדה בין שלושה מבחנים לכדי מבחן מגן, שולש זמן הבחינה בהתאם.

2. לשון חז"ל הֻגַּד אוֹ הֻזְכַּר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים.

   • ”...דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולשׁ בכתובים...“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף צב, עמוד ב)

גיזרון

• במקורות, ובעקבות כך כנראה גם בימינו, רווחת בפועל בייחוד צורת הבינוני.

נגזרות

• מְשֻׁלָּשׁ

ראו גם

• הֻשְׁלַשׁ