ספוג

סְפוֹג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ספוג
הגייה*	sfog
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־פ־ג
דרך תצורה	משקל קְטוֹל
נטיות	ר׳ סְפוֹגִים

1. לשון חז"ל יצור ימי ירוד החי במושבות במעטפת שלאחר שמיבשים אותה משמשת כספוג (2).

   • הספוגיים ניזונים ממזון העובר במים והמסונן בגופם באמצעות מערכת סינון ביולוגית.
   • "מעשה באסיא באחד ששלשלתו לים ולא עלת בידם אלא רגלו תני רצו לחתוך ספוגים ובאו ומצאו אותו שולחני בעכו." (ירושלמי יבמות טז ד)

2. חומר נקבובי, פרוזיבי, אשר מסוגל לאגור כמות יחסית גדולה של נוזל בתוך נפחו.

   • "בנות מלכים טומנות בספלים של שמן, בנות עשירים בספוגים של צמר ובנות עניים במוכין" (בבלי, מסכת שבת – דף קכט, עמוד ב)

גיזרון

• מיוונית: spongos) σπόγγος) או sfongos) σφογγος).

צירופים

• שולה ספוגים

נגזרות

• ספוגית (2)

תרגום

• אנגלית: sponge‏‏‏‏
• צרפתית: éponge‏‏‏‏
• ערבית: إسفنج‏‏‏‏

ראו גם

• סמרטוט
• ספונג'ה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ספוגיים

ערך בוויקיפדיה: ספוג

סָפוּג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ספוג
הגייה*	safug
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ס־פ־ג
דרך תצורה
נטיות	ר׳ סְפוּגִים; נ׳ סְפוּגָה, נ"ר סְפוּגוֹת

1. מלא בנוזל או נודף מריח כלשהו.

   • מוכרי דגים ספוגים בריח של דגים.
   • התלמיד שכח את המטריה וחזר הביתה ספוג מים.

גיזרון

• מן ס-פ-ג, סָפַג.

מילים נרדפות

• רווי

תרגום

• אנגלית: soaked‏‏‏‏
• ערבית: مشبع‏‏‏‏