המית

הֵמִית

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	המית
שורש וגזרה	מ־ו־ת, נחי ע"ו
בניין	הִפְעִיל

1. גרם לאחר למות, שם קץ לחיים.

   • ”חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט“ (בראשית יח, פסוק כה)
   • ”גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת-הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ-בוֹ הוּא יְמִתֶנּוּ“ (במדבר לה, פסוק יט)
   • ”יהוה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל“ (שמואל א׳ ב, פסוק ו)
   • ”וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ-לָהּ אֶת-הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ“ (מלכים א׳ ג, פסוק כז)
   • ”וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע“ (מלכים א׳ יט, פסוק יז)

מילים נרדפות

• הרג
• קטל
• חיסל
• הגוויע

ניגודים

• הֶחֱיָה
• הקים לתחיה
• חִיָּה

תרגום

יידיש: טויטן‏‏‏‏ אנגלית: kill‏‏‏‏ גרמנית: töten‏‏‏‏ הולנדית: doden‏‏‏‏

פרסית: کشتن‏‏‏‏ ספרדית: matar‏‏‏‏ ערבית: قَتَلَ‏‏‏‏ צרפתית: tuer‏‏‏‏

ראו גם

• רצח
• נפטר
• המתה