לדלג לתוכן

החיה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הֶחֱיָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא החייה
שורש וגזרה ח־י־י/ה
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא הציל ממות. סיפק מזון לגווע ברעב. גם נמנע מלהמית.
    • ”מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת (בראשית ו, פסוק כ)
    • ”אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי (ישעיהו לח, פסוק טז)
  2. הקים את המת לחיים
    • ”וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת הַמֵּת וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל הַמֶּלֶךְ עַל בֵּיתָהּ וְעַל שָׂדָהּ וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע“ (מלכים ב׳ ח, פסוק ה)
  3. בהשאלה מן (2):
    • ” מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים“ (ישעיהו נז, פסוק טו)
    • תודה על כוס התה, ממש החייתם את נפשי.
    • תוספת של כמה עציצים יכולה להחיות את הגינה.
    • החיו את השפה העברית

גיזרון

[עריכה]
  • מילה מקראית.

נגזרות

[עריכה]
  • הָחֲיָה (צורת הסביל- בניין הופעל)
  • החיאה

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: revive‏‏‏‏

מידע נוסף

[עריכה]
  • בלשון בינוני ועתיד קל להחליף בין חִיָּה בבניין פיעל לבניין הפעיל (מְחַיֶּה לעומת מַחֲיֶה, ויְחַיֶּה לעומת יַחֲיֶה), שם צורות עבר ומקור אינן נהוגות.
השורש חיה

השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע, וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ח־י־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַי (זכר) או חָיָה (זכר) חַי יִחְיֶה חֱיֵה או חֲיֵה לִחְיוֹת
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחֱיָה מַחֲיֶה יַחֲיֶה הַחֲיֵה לְהַחֲיוֹת
הֻפְעַל הָחֳיָה מָחֳיֶה יָחֳיֶה -אין- -אין-
פִּעֵל חִיָּה מְחַיֶּה יְחַיֶּה חַיֵּה לְחַיּוֹת
פֻּעַל חֻיָּה מְחֻיֶּה יְחֻיֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַיָּה מִתְחַיֶּה יִתְחַיֶּה הִתְחַיֵּה לְהִתְחַיּוֹת

הערות

[עריכה]
  • בבניין קל, המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
  • בבניין הפעיל, הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל.
  • בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב, פסוק יח), ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז, פסוק ה), ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג, פסוק יב) וכדומה.