מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | כרמיל |
הגייה* | karmil |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | כַּרְמִיל־ |
- לשון המקרא צבען אדום עז,[1] המופק מתמצית של כנימת־מגן.
- ”בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָאַרְגְּוָן וְכַרְמִיל וּתְכֵלֶת“ (דברי הימים ב׳ ב, פסוק ו)
- ”בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף בַּנְּחֹשֶׁת בַּבַּרְזֶל בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים בָּאַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל“ (דברי הימים ב׳ ב, פסוק יג)
- ”וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכַרְמִיל וּבוּץ וַיַּעַל עָלָיו כְּרוּבִים“ (דברי הימים ב׳ ג, פסוק יד)
- מזוהה עם השני המקראי, שנקרא גם תולע ומכאן הושאל לשפות אחרות בצורת כרמין,כרמיז, כרמיר המורות כולן על צבע האדם החי[2].
- מפרסית: قِرْمِز (קִרְמִז) – מתולע.
- יש הסבורים שהמילה מופיעה גם בשיר השירים בצורת "כרמל": ”רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן“ (שיר השירים ז, פסוק ו).
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כרמיל |
- ↑ אם כי ישנם מחקרים שצבעו היה נוטה לכתום.
- ↑ דר' נ. שלם, שמות הצבעים בעברית תשרי תרצ"ב ,עמ' 66