מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון חז"ל נַעֲשָׂה צִבְעוֹ כְּצֶבַע הַסֹּמֶק; נעשה אדום, האדים.
- "עופות שטפלן בבצק וצלין, בין שלמים בין מחותכין-אם טפלן בסולת גסה-אפילו הסמיקה הטפילה, אוכל את הטפילה: מפני שהיא סולת גסה, מתפררת ויוצא הדם" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק י"ט)
- "הַקְּטַנְטַנָּה הִסְמִיקָה / כְּיַהֲלֹם הִבְרִיקָה / אֵשׁ בְּלִבִּי הִדְלִיקָה / כְּלָל לֹא יָדְעָה רַחֵם." ("הקטנטנה הסמיקה", תרגום לעברית: אהרון ברוך ועמנואל כ"ץ)
- לחייה של הגנבת הסמיקו כשתפסו אותה על חם.
| השורש סמק
|
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
צבע אדום מראה הדם ב
|
| גזרה |
גזרת השלמים
|
| הופיע לראשונה בלשון |
לשון חז"ל
|
השורש ס־מ־ק הוא שורש מגזרת השלמים. הגיע לעברית מהארמית ומשותף לכמה שפות שמיות.
| ס־מ־ק
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
סָמַק
|
סוֹמֵק
(ב׳ פעוּל: סָמוּק)
|
יִסְמַק
|
סְמַק
|
לִסְמֹק
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
הִסְמִיק
|
מַסְמִיק
|
יַסְמִיק
|
הַסְמֵק
|
לְהַסְמִיק
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
סִמֵּק
|
מְסַמֵּק
|
יְסַמֵּק
|
סַמֵּק
|
לְסַמֵּק
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
נִסְתַּמֵּק
|
מִסְתַּמֵּק
|
יִסְתַּמֵּק
|
הִסְתַּמֵּק
|
לְהִסְתַּמֵּק
|
| |
|
