צחר
(הופנה מהדף צחור)
צָחֹר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צחור |
| הגייה* | tsakhor |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ח־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטֹל |
| נטיות | נ׳ צְחֹרָה, ר׳ צְחֹרִים, נ"ר צְחֹרוֹת |
- לשון המקרא טהור ,בוהק מלובן .
- ”רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל-מִדִּין, וְהֹלְכֵי עַל-דֶּרֶךְ--שִׂיחוּ“ (שופטים ה, פסוק י)
- ”רַב דִּימִי אֲמַר לֹא אָרֹךְ וְלֹא גּוּץ וְלֹא קָטָן וְלֹא אַלָּם וְלֹא צָחוֹר וְלֹא גִּיחוֹר וְלֹא חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לא, עמוד ב)
- הָאֲסוּרוֹת מֻתָּרוֹת. הַשְּׁחֹרוֹת צְחֹרוֹת. הַחֲסוּפוֹת אַטּוּרוֹת. הַפְּרוּטוֹת אַצּוּרוֹת. הַכְּלוּלוֹת עֲצוּרוֹת. הַקַּלּוֹת חֲמוּרוֹת "קדושתות לארבע פרשיות"; מחבר: אלעזר הקליר.
- "שׁוּב לֹא יָאִיר אֶלַי בַּחוֹף בְּעָבְרֵךְ / צְחֹר הַחֲבַצָּלֶת בִּשְׁחוֹר שְׂעַרֵךְ" (לַיְלָה בְּחוֹף אַכְזִיב, מאת נעמי שמר)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא בפסוק לעיל. מקביל לערבית صَحِرَ (צַחִרַ) 'צהבהב, חום בהיר',[1] משם האזור בצבע הזה صَحْراء (צַחרַא) 'מדבר',[2] מוכר בשפות שונות בהגייה סהרה.
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]- יעקב עציון, "לא צחור, לבן". מעמקים – כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות, 4/2011