חדר
מראה
חֶדֶר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חדר |
הגייה* | kheder |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ד־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ חֲדָרִים; ס׳ חֲדַר־, ס"ר חַדְרֵי־ |
- לשון המקרא מרחב המוגבל על־ידי קירות, לצורך שימוש פרטי, בדרך כלל כחלק מדירה.
- ”לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט-רֶגַע עַד-יַעֲבָר-זָעַם.“ (ישעיהו כו, פסוק כ)
- ”אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.“ (יואל ב, פסוק טז)
- ”וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יא)
- ”וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-תָּמָר הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ וַתִּקַּח תָּמָר אֶת-הַלְּבִבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וַתָּבֵא לְאַמְנוֹן אָחִיהָ הֶחָדְרָה.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק י)
- בהשאלה: כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי־מסורתי, בפי יהדות אשכנז. (בדרך כלל נהגה בצורה האידישאית: "חֵיידֶר".)
- ”תרבותו היתה פרי מזיגה של חינוך החדר המסורתי והשכלה חילונית בגימנסיה...עוד בהיותו סטודנט הצטיין לאצקי בשאיפתו לתיקונים בחיי היהדות. אחת מפעולותיו הראשונות היתה – ייסוּד "חדרים מתוּקנים" בעירו, שעוררו את חמת החרדים.“ (זאב לאצקי-ברתולדי, מאת אברהם לוינסון, בפרויקט בן יהודה)
- (אנטומיה) אחד משני החללים התחתונים בלב של אדם.
- ”דַּם הַחֶדֶר, טָמֵא.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ב, משנה ה)
- "אורות הכרך דולקים עכשיו / בכל חדרי הלב, / בתוך תוכי יש הרגשה / של אושר מתקרב." (לפעמים חלומות מתגשמים, מאת מירית שם אור)
גזרון
[עריכה]- המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות: אבלאית: 𒂍𒁕𒂗 (חָדְרוּם), פיניקית: 𐤇𐤃𐤓 (חִידְר), אוגריתית: 𐎈𐎄𐎗 (חָדְרוּם) בהוראת חדר, תא[1].
- בכמה שפות מצוי בהוראה מושאלת: שבאית: 𐩭𐩵𐩧 (חדר) - תא קבורה. ערבית: خِدْر(חִ'ידְר) - כסוי, וילון. געז: ኀደረ (ḫadara) - שהיית לילה. שְׂחֵרִית: ḫádər - מערת מגורים.
- משערים שההגיה המקורית בפרוטו-שמית היתה: ḫadr, בהוראת אוהל, מגורים.[2]
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- תלמוד תורה (2)
תרגום
[עריכה] מרחב המוגבל על־ידי קירות
|
מוסד חינוך יהודי
חלל בלב
|
ראו גם
[עריכה]- 3. עליה
חָדַר
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חדר |
שורש וגזרה | ח־ד־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון ימי הביניים נכנס למקום שאמור להיות מוגן. נכנס ללא רשות. נכנס בחור קטן או דרך פרצה דחוקה.
- בליל שבת מחבלים חדרו אל הישוב השקט.
- בעת קטיף האתרוגים לא נזהר דיו, וקוץ חדר לאצבעו.
- בהשאלה: הסתכל במה שאינו שלו. התעניין בתחום האסור לו.
- ארגון הביון הצליח לחדור בהצלחה אל בין שורות ארגון הטרור הרצחני.
- זה לא הגון שחדרת לפרטיות שלי והסתכלת ביומני האישי!
גיזרון
[עריכה]- הפועל נמצא במקרא פעם אחת: ”חֶרֶב חֲלָלִים הִיא חֶרֶב חָלָל הַגָּדוֹל הַחֹדֶרֶת לָהֶם“ (יחזקאל כא, פסוק יט) משמעו תלוי בפרשנות.
- בסורית הפועל ܚܕܪ חדר משמעו סבב, בדומה לפועל הארמי הדר. וכן פירש שד"ל בפסוק הנ"ל.
- באכדית ḫadāru משמעו חשוך, מוסתר. ובערבית הפועל خدر (חַדַרַ) משמעו להסתיר.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י, רד"ק: בא אל תוך החדר. החרב באה אל תוך החדר המוגן.
- מצודת דוד: היה שמור בחדר. החרב הייתה מונחת (כביכול) ומזומנת לפורענות. [דומה להוראה באכדית וערבית.]
- אבן-בלעם: תסגור בחדר, החרב תגרום לכם להסתגר בחדרים.
- תרגום יונתן: היפוך עיצורים מ-חרד. החורדת, גורמת לחרדה.