חדר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חֶדֶר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חדר |
| הגייה* | kheder |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ד־ר |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ חֲדָרִים; ס׳ חֲדַר־, ס"ר חַדְרֵי־ |
- מרחב המוגבל על־ידי קירות, לצורך שימוש פרטי, בדרך כלל כחלק מדירה.
- ”לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט-רֶגַע עַד-יַעֲבָר-זָעַם.“ (ישעיהו כו, פסוק כ)
- ”אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.“ (יואל ב, פסוק טז)
- ”וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יא)
- ”וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-תָּמָר הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ וַתִּקַּח תָּמָר אֶת-הַלְּבִבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וַתָּבֵא לְאַמְנוֹן אָחִיהָ הֶחָדְרָה.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק י)
- בהשאלה: כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי־מסורתי, בפי יהדות אשכנז.
- ”תרבותו היתה פרי מזיגה של חינוך החדר המסורתי והשכלה חילונית בגימנסיה...עוד בהיותו סטודנט הצטיין לאצקי בשאיפתו לתיקונים בחיי היהדות. אחת מפעולותיו הראשונות היתה – ייסוּד "חדרים מתוּקנים" בעירו, שעוררו את חמת החרדים.“ (זאב לאצקי-ברתולדי, מאת אברהם לוינסון, בפרויקט בן יהודה)
- (אנטומיה) אחד משני החללים התחתונים בלב של אדם.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- תלמוד תורה (2)
תרגום[עריכה]
מרחב המוגבל על־ידי קירות
|
חלל בלב
|
ראו גם[עריכה]
- 3. עליה
חָדַר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חדר |
| שורש וגזרה | ח־ד־ר |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון ימי הביניים נכנס למקום שאמור להיות מוגן. נכנס ללא רשות. נכנס בחור קטן או דרך פרצה דחוקה.
- בליל שבת מחבלים חדרו אל הישוב השקט.
- בעת קטיף האתרוגים לא נזהר דיו, וקוץ חדר לאצבעו.
- בהשאלה: הסתכל במה שאינו שלו. התעניין בתחום האסור לו.
- ארגון הביון הצליח לחדור בהצלחה אל בין שורות ארגון הטרור הרצחני.
- זה לא הגון שחדרת לפרטיות שלי והסתכלת ביומני האישי!
גיזרון[עריכה]
- הפועל נמצא במקרא פעם אחת: ”חֶרֶב חֲלָלִים הִיא חֶרֶב חָלָל הַגָּדוֹל הַחֹדֶרֶת לָהֶם“ (יחזקאל כא, פסוק יט) משמעו תלוי בפרשנות.
פרשנים מרשים[עריכה]
- בא אל תוך החדר. החרב באה אל תוך החדר המוגן.
- היה שמור בחדר. החרב הייתה מונחת (כביכול) ומזומנת לפורענות.
- היפוך עיצורים מ ח־ר־ד חרד כמו החורדת. גורמת לחרדה.
