מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חדר
הגייה * khe der
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ד־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲדָרִים; ס׳ חֲדַר־, ס"ר חַדְרֵי־
מרחב המוגבל על־ידי קירות , לצורך שימוש פרטי, בדרך כלל כחלק מדירה .
”לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט-רֶגַע עַד-יַעֲבָר-זָעַם.“ (ישעיהו כו , פסוק כ ) ”אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.“ (יואל ב , פסוק טז ) ”וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת.“ (דברי הימים א׳ כח , פסוק יא ) ”וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-תָּמָר הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ וַתִּקַּח תָּמָר אֶת-הַלְּבִבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וַתָּבֵא לְאַמְנוֹן אָחִיהָ הֶחָדְרָה .“ (שמואל ב׳ יג , פסוק י ) בהשאלה: כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי ־מסורתי, בפי יהדות אשכנז. (בדרך כלל נהגה בצורה האידישאית: "חֵיידֶר ".)
”תרבותו היתה פרי מזיגה של חינוך החדר המסורתי והשכלה חילונית בגימנסיה...עוד בהיותו סטודנט הצטיין לאצקי בשאיפתו לתיקונים בחיי היהדות. אחת מפעולותיו הראשונות היתה – ייסוּד "חדרים מתוּקנים" בעירו, שעוררו את חמת החרדים.“ (זאב לאצקי-ברתולדי אברהם לוינסון , בפרויקט בן יהודה ) (אנטומיה ) אחד משני החללים התחתונים בלב של אדם.
המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות: אבלאית: 𒂍𒁕𒂗 (חָדְרוּם), פיניקית: 𐤇𐤃𐤓 (חִידְר), אוגריתית: 𐎈𐎄𐎗 (חָדְרוּם) בהוראת חדר, תא [1] בכמה שפות מצוי בהוראה מושאלת: שבאית: 𐩭𐩵𐩧 (חדר) - תא קבורה. ערבית: خِدْر(חִידְר) - כסוי, וילון. געז: ኀደረ (ḫadara) - שהיית לילה. שְׂחֵרִית : ḫádər - מערת מגורים.
משערים שההגיה המקורית בפרוטו-שמית היתה: ḫadr, בהוראת אוהל, מגורים.[2] מילים נרדפות [ עריכה ] 1. בית , דירה , חצר , כתל , מסדרון , צימר 3. עליה לשון ימי הביניים נכנס למקום שאמור להיות מוגן. נכנס ללא רשות. נכנס בחור קטן או דרך פרצה דחוקה.
בליל שבת מחבלים חדרו אל הישוב השקט.
בעת קטיף האתרוגים לא נזהר דיו, וקוץ חדר לאצבעו. בהשאלה: הסתכל במה שאינו שלו. התעניין בתחום האסור לו.
ארגון הביון הצליח לחדור בהצלחה אל בין שורות ארגון הטרור הרצחני.
זה לא הגון שחדרת לפרטיות שלי והסתכלת ביומני האישי! הפועל נמצא במקרא פעם אחת: ”חֶרֶב חֲלָלִים הִיא חֶרֶב חָלָל הַגָּדוֹל הַחֹדֶרֶת לָהֶם“ (יחזקאל כא , פסוק יט ) משמעו תלוי בפרשנות.
בסורית הפועל ܚܕܪ חדר משמעו סבב , בדומה לפועל הארמי הדר . וכן פירש שד"ל בפסוק הנ"ל.
באכדית ḫadāru משמעו חשוך, מוסתר. ובערבית הפועל خدر (חַדַרַ) משמעו להסתיר. פרשנים מפרשים [ עריכה ] רש"י, רד"ק: בא אל תוך החדר. החרב באה אל תוך החדר המוגן.
מצודת דוד: היה שמור בחדר. החרב הייתה מונחת (כביכול) ומזומנת לפורענות. [דומה להוראה באכדית וערבית.]
אבן-בלעם: תסגור בחדר, החרב תגרום לכם להסתגר בחדרים.
תרגום יונתן: היפוך עיצורים מ-חרד . החורדת, גורמת לחרדה . מילים נרדפות [ עריכה ]
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 350 :ḥdr
↑ reddit