חדר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חֶדֶר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חדר |
| הגייה* | kheder |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ד־ר |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ חֲדָרִים; ס׳ חֲדַר־, ס"ר חַדְרֵי־ |
- מרחב המוגבל על־ידי קירות, לצורך שימוש פרטי, בדרך כלל כחלק מדירה.
- ”לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט-רֶגַע עַד-יַעֲבָר-זָעַם.“ (ישעיהו כו, פסוק כ)
- ”אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.“ (יואל ב, פסוק טז)
- ”וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יא)
- ”וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-תָּמָר הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ וַתִּקַּח תָּמָר אֶת-הַלְּבִבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וַתָּבֵא לְאַמְנוֹן אָחִיהָ הֶחָדְרָה.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק י)
- בהשאלה: כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי־מסורתי, בפי יהדות אשכנז. (בדרך כלל נהגה בצורה האידישאית: "חֵיידֶר".)
- ”תרבותו היתה פרי מזיגה של חינוך החדר המסורתי והשכלה חילונית בגימנסיה...עוד בהיותו סטודנט הצטיין לאצקי בשאיפתו לתיקונים בחיי היהדות. אחת מפעולותיו הראשונות היתה – ייסוּד "חדרים מתוּקנים" בעירו, שעוררו את חמת החרדים.“ (זאב לאצקי-ברתולדי, מאת אברהם לוינסון, בפרויקט בן יהודה)
- (אנטומיה) אחד משני החללים התחתונים בלב של אדם.
גזרון[עריכה]
- המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות: אבלאית: 𒂍𒁕𒂗 (חָדְרוּם), פיניקית: 𐤇𐤃𐤓 (חִידְר), אוגריתית: 𐎈𐎄𐎗 (חָדְרוּם) בהוראת חדר, תא[1].
- בכמה שפות מצוי בהוראה מושאלת: שבאית: 𐩭𐩵𐩧 (חדר) - תא קבורה. ערבית: خِدْر(חִידְר) - כסוי, וילון. געז: ኀደረ (ḫadara) - שהיית לילה. שְׂחֵרִית: ḫádər - מערת מגורים.
- משערים שההגיה המקורית בפרוטו-שמית היתה: ḫadr, בהוראת אוהל, מגורים.[2]
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- תלמוד תורה (2)
תרגום[עריכה]
מרחב המוגבל על־ידי קירות
|
חלל בלב
|
ראו גם[עריכה]
- 3. עליה
חָדַר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חדר |
| שורש וגזרה | ח־ד־ר |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון ימי הביניים נכנס למקום שאמור להיות מוגן. נכנס ללא רשות. נכנס בחור קטן או דרך פרצה דחוקה.
- בליל שבת מחבלים חדרו אל הישוב השקט.
- בעת קטיף האתרוגים לא נזהר דיו, וקוץ חדר לאצבעו.
- בהשאלה: הסתכל במה שאינו שלו. התעניין בתחום האסור לו.
- ארגון הביון הצליח לחדור בהצלחה אל בין שורות ארגון הטרור הרצחני.
- זה לא הגון שחדרת לפרטיות שלי והסתכלת ביומני האישי!
גיזרון[עריכה]
- הפועל נמצא במקרא פעם אחת: ”חֶרֶב חֲלָלִים הִיא חֶרֶב חָלָל הַגָּדוֹל הַחֹדֶרֶת לָהֶם“ (יחזקאל כא, פסוק יט) משמעו תלוי בפרשנות.
- בסורית הפועל ܚܕܪ חדר משמעו סבב, בדומה לפועל הארמי הדר. וכן פירש שד"ל בפסוק הנ"ל.
- באכדית ḫadāru משמעו חשוך, מוסתר. ובערבית הפועל خدر (חַדַרַ) משמעו להסתיר.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י, רד"ק: בא אל תוך החדר. החרב באה אל תוך החדר המוגן.
- מצודת דוד: היה שמור בחדר. החרב הייתה מונחת (כביכול) ומזומנת לפורענות. [דומה להוראה באכדית וערבית.]
- אבן-בלעם: תסגור בחדר, החרב תגרום לכם להסתגר בחדרים.
- תרגום יונתן: היפוך עיצורים מ-חרד. החורדת, גורמת לחרדה.