לדלג לתוכן

חדר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חֶדֶר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חדר
הגייה* kheder
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ד־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲדָרִים; ס׳ חֲדַר־, ס"ר חַדְרֵי־
  1. לשון המקרא מרחב המוגבל על־ידי קירות, לצורך שימוש פרטי, בדרך כלל כחלק מדירה.
    • ”לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט-רֶגַע עַד-יַעֲבָר-זָעַם.“ (ישעיהו כו, פסוק כ)
    • ”אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.“ (יואל ב, פסוק טז)
    • ”וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יא)
    • ”וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-תָּמָר הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ וַתִּקַּח תָּמָר אֶת-הַלְּבִבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וַתָּבֵא לְאַמְנוֹן אָחִיהָ הֶחָדְרָה.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק י)
  2. בהשאלה: כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי־מסורתי, בפי יהדות אשכנז. (בדרך כלל נהגה בצורה האידישאית: "חֵיידֶר".)
    • ”תרבותו היתה פרי מזיגה של חינוך החדר המסורתי והשכלה חילונית בגימנסיה...עוד בהיותו סטודנט הצטיין לאצקי בשאיפתו לתיקונים בחיי היהדות. אחת מפעולותיו הראשונות היתה – ייסוּד "חדרים מתוּקנים" בעירו, שעוררו את חמת החרדים.“ (זאב לאצקי-ברתולדי, מאת אברהם לוינסון, בפרויקט בן יהודה)
  3. (אנטומיה) אחד משני החללים התחתונים בלב של אדם.

גזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות: אבלאית: 𒂍𒁕𒂗 (חָדְרוּם), פיניקית: 𐤇𐤃𐤓 (חִידְר), אוגריתית: 𐎈𐎄𐎗 (חָדְרוּם) בהוראת חדר, תא[1].
בכמה שפות מצוי בהוראה מושאלת: שבאית: 𐩭𐩵𐩧 (חדר) - תא קבורה. ערבית: خِدْر(חִ'ידְר) - כסוי, וילון. געז: ኀደረ (ḫadara) - שהיית לילה. שְׂחֵרִית: ḫádər - מערת מגורים.
משערים שההגיה המקורית בפרוטו-שמית היתה: ḫadr, בהוראת אוהל, מגורים.[2]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   מרחב המוגבל על־ידי קירות
   מוסד חינוך יהודי
  • אנגלית: cheder‏‏‏‏
  • גרמנית: Cheder‏‏‏‏
  • יידיש: חדר‏‏‏‏
  • ערבית: كتاب‏‏‏‏ (תעתיק: כִתָּאב)
  • צרפתית: heder‏‏‏‏
  • רוסית: хедер‏‏‏‏ (תעתיק: xɛ́dɛr)
   חלל בלב

ראו גם

[עריכה]
 1. בית, חצר, מסדרון, צימר
 3. עליה

חָדַר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חדר
שורש וגזרה ח־ד־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון ימי הביניים נכנס למקום שאמור להיות מוגן. נכנס ללא רשות. נכנס בחור קטן או דרך פרצה דחוקה.
    • בליל שבת מחבלים חדרו אל הישוב השקט.
    • בעת קטיף האתרוגים לא נזהר דיו, וקוץ חדר לאצבעו.
  2. בהשאלה: הסתכל במה שאינו שלו. התעניין בתחום האסור לו.
    • ארגון הביון הצליח לחדור בהצלחה אל בין שורות ארגון הטרור הרצחני.
    • זה לא הגון שחדרת לפרטיות שלי והסתכלת ביומני האישי!

גיזרון

[עריכה]
  • הפועל נמצא במקרא פעם אחת: ”חֶרֶב חֲלָלִים הִיא חֶרֶב חָלָל הַגָּדוֹל הַחֹדֶרֶת לָהֶם“ (יחזקאל כא, פסוק יט) משמעו תלוי בפרשנות.
  • בסורית הפועל ܚܕܪ חדר משמעו סבב, בדומה לפועל הארמי הדר. וכן פירש שד"ל בפסוק הנ"ל.
  • באכדית ḫadāru משמעו חשוך, מוסתר. ובערבית הפועל خدر‏‏‏‏ (חַדַרַ) משמעו להסתיר.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • רש"י, רד"ק: בא אל תוך החדר. החרב באה אל תוך החדר המוגן.
  • מצודת דוד: היה שמור בחדר. החרב הייתה מונחת (כביכול) ומזומנת לפורענות. [דומה להוראה באכדית וערבית.]
  • אבן-בלעם: תסגור בחדר, החרב תגרום לכם להסתגר בחדרים.
  • תרגום יונתן: היפוך עיצורים מ-חרד. החורדת, גורמת לחרדה.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

סמוכין

[עריכה]
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 350 :ḥdr
  2. reddit