חדר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חֶדֶר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חדר
הגייה* kheder
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ד־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲדָרִים; ס׳ חֲדַר־, ס"ר חַדְרֵי־
  1. מרחב המוגבל על־ידי קירות, לצורך שימוש פרטי, בדרך כלל כחלק מדירה.
    • ”לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט-רֶגַע עַד-יַעֲבָר-זָעַם.“ (ישעיהו כו, פסוק כ)
    • ”אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.“ (יואל ב, פסוק טז)
    • ”וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יא)
    • ”וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-תָּמָר הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ וַתִּקַּח תָּמָר אֶת-הַלְּבִבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וַתָּבֵא לְאַמְנוֹן אָחִיהָ הֶחָדְרָה.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק י)
  2. בהשאלה: כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי־מסורתי, בפי יהדות אשכנז.
    • ”תרבותו היתה פרי מזיגה של חינוך החדר המסורתי והשכלה חילונית בגימנסיה...עוד בהיותו סטודנט הצטיין לאצקי בשאיפתו לתיקונים בחיי היהדות. אחת מפעולותיו הראשונות היתה – ייסוּד "חדרים מתוּקנים" בעירו, שעוררו את חמת החרדים.“ (זאב לאצקי-ברתולדי, מאת אברהם לוינסון, בפרויקט בן יהודה)
  3. (אנטומיה) אחד משני החללים התחתונים בלב של אדם.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   מרחב המוגבל על־ידי קירות
   מוסד חינוך יהודי
   חלל בלב

ראו גם[עריכה]

 1. בית, דירה, חצר, כתל, מסדרון, צימר
 3. עליה

חָדַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חדר
שורש וגזרה ח־ד־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון ימי הביניים נכנס למקום שאמור להיות מוגן. נכנס ללא רשות. נכנס בחור קטן או דרך פרצה דחוקה.
    • בליל שבת מחבלים חדרו אל הישוב השקט.
    • בעת קטיף האתרוגים לא נזהר דיו, וקוץ חדר לאצבעו.
  2. בהשאלה: הסתכל במה שאינו שלו. התעניין בתחום האסור לו.
    • ארגון הביון הצליח לחדור בהצלחה אל בין שורות ארגון הטרור הרצחני.
    • זה לא הגון שחדרת לפרטיות שלי והסתכלת ביומני האישי!

גיזרון[עריכה]

  • הפועל נמצא במקרא פעם אחת: ”חֶרֶב חֲלָלִים הִיא חֶרֶב חָלָל הַגָּדוֹל הַחֹדֶרֶת לָהֶם“ (יחזקאל כא, פסוק יט) משמעו תלוי בפרשנות.

פרשנים מרשים[עריכה]

  • בא אל תוך החדר. החרב באה אל תוך החדר המוגן.
  • היה שמור בחדר. החרב הייתה מונחת (כביכול) ומזומנת לפורענות.
  • היפוך עיצורים מ ח־ר־ד חרד כמו החורדת. גורמת לחרדה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]